לזרוק על כולם - מלבדם: העסקנות החרדית רחוקה שנות אור ממהות חג השבועות

דווקא את חג השבועות, חג מתן תורה, בחרו החרדים כחג של איומים. החג, שעל פי המסורת ניתנו בו לוחות הברית לעם שיצא ממצרים - ומעובדי אלילים חזרו להיות בני אברהם, בחרו המפלגות החרדיות ליום שבו יודיעו על פירוק הממשלה. ועל מה? על סירובם לקחת חלק בהגנה על המדינה. על גבולותיה. על חייה.

אין איום שהוא הפוך ממגילת רות, שמחר יהגו בה החרדים אבל לא ילמדו שום לקח. המגילה מספרת על רות המואבייה שדבקה בחמותה נעמי ואמרה "עמך עמי ואלוהייך אלוהיי". רות, למרות היותה נוכרייה, התקבלה לעם היהודי, נישאה לבועז והפכה לסבתא רבתא של דוד המלך. הרעיון המסדר של המגילה הוא אחדות, קבלת האחר ושותפות גורל - מושגים רחוקים שנות אור מהעסקנות החרדית.

הם מאיימים, אבל חייבים להפנים שחוק הגיוס בצורה כזו או אחרת - יחוקק. החרדים ייאלצו להיכנס מתחת לאלונקה. גם אם תקום ממשלה חדשה, שלא בראשות הליכוד, לא תחזור על עצמה המחווה שמשויכת לבני גנץ, לפיה הגיש להם דף חלק ואמר - תכתבו מה שאתם רוצים, ואני אחתום למטה.

אם הם משחקים במשחק צ'יקן – מי ימצמץ ראשון, הם או נתניהו, הם אמורים לדעת שגם אם נתניהו יהיה הראשון להגיד שיקבלו כל שירצו, כדאי שיזכרו שקשה להאמין לו. זו לא תהיה הפעם הראשונה שבה הוא יבטיח דברים שאין לו שום כוונה לקיים.

לחלופין, ומאחר והם שועלים פוליטיים, ייתכן והם מבינים שתם עידן. נתניהו רחוק מימיו שבהם שלט ללא מצרים - הוא לא מצליח להביא חוק גיוס בגלל התנגדות בליכוד. הם גם קוראים סקרים שבהם הקואליציה הנוכחית לא מנצחת ורואים את המנדטים של קואליציה בראשות בנט מול זו בראשות נתניהו. לכן הם מקיימים שיחות חשאיות עם כל הגורמים הפוליטיים, מגששים מה יכולים לחלץ שימתיק את הגלולה לקהל שלהם וישאיר אותם ליד שולחן הממשלה הבאה. ואם המשמעות לפרק את הממשלה וללכת לבחירות - הם לא יהססו. יש להם קהל שבוי ואין חשש מאיבוד מנדטים. עדיף להם לפרק את הממשלה על חוק הגיוס.

אם אכן מנוי וגמור עימם לפרק את הקואליציה - שיפרקו, אך שיעשו דבר אחד ואחד בלבד: שיגבו את נתניהו לחתום על עסקה שתחזיר את החטופים הביתה ותוביל להסכם ארוך טווח שיסיים את המלחמה. לפחות, מבחינתם, שייזכר שתמכו בפדיון שבויים, בהחזרת בני עמם לאדמתם. והלא זה אחד הציוויים של מגילת רות.