נדמה לי שמוסכם על כולם שהתקופה הזאת (קשה לאמוד אותה בזמן - אבל בואו נגיד ששלוש השנים האחרונות) הורידה הרבה מאד (והרבה מדי) ישראלים מהפסים. עכשיו, כשטירוף הדעת (בעיקר המילולי) אוחז באדם פרטי, נו, אפשר להיאנח, לספוק כפיים בייאוש ובאיזו תוגה שכזאת, ולהמשיך הלאה, עד להתבטאות הקיצונית להחריד של חבר בפייסבוק, או עד הציוץ הבלתי ייאמן במוטרפותו של צייצן חבר.
כולנו נתקלנו - ונתקלים - בטקסטים הללו, של אנשים שאנו מכירים כהלכה, ולא אחת אנו מגרדים את הפדחת מתוך תמיהה ובלבול ותוהים ״מה לא בסדר עם מויש?״ כלומר, מותר לתעב את נתניהו, אבל לייחל לכליאתו במרתף עינויי חמאס ואז להוצאתו להורג ביחד עם רעייתו ובניו - זה כבר ז׳אנר אחר לגמרי של ביטוי עצמי. ואני לא מצטט מהדימיון, כי אם במישרין מתוך עמוד פייסבוק של גברת שמצויה במניין חבריי, אשר העלתה את המילים הללו לכל עוקביה לקרוא, וגם זכתה ללא מעט תגובות הסכמה. כאמור: אנשים יורדים מהפסים. זה לא דבר חדש.
אבל כאשר ראש ממשלה לשעבר (בעצם, שניים: אהוד אולמרט וברק), שר בטחון לשעבר (בוגי יעלון), אלוף במיל׳ ויו״ר המפלגה הבולטת באופוזיציה, ושר בממשלה יורדים מהפסים, ובכן, זה כבר אירוע אחר לגמרי. אחרי הכל, כאשר הגברת המטורללת מהפייסבוק ייחלה למות נתניהו ומשפחתו בייסורים בידי החמאס, הדבר הגיע לעיני מאתיים איש - במקרה הטוב - והיה לעוד אדווה של שגעון במימי האגם הישראליים הרותחים.
אבל כאשר ראש ממשלה לשעבר מתראיין לרשת טלוויזיה בריטית ואומר שישראל מבצעת פשעי מלחמה, שמלחמתה בעזה מיותרת לחלוטין ומביאה למוות של אלפי אזרחים פלסטינים לחינם - ובכן, זו כבר כותרת, ולא רק ב״ישראל היום״, כי אם בכלי תקשורת מערביים - וערביים - רבים. רבים מדי.
וכאשר גנרלים ישראלים בדימוס (גולן ויעלון) אומרים בקולם שישראל הורגת אזרחים לחינם, או עוסקת באחד מתחביביה - הרג תינוקות בעזה - ובכן, או שהם אווילים גמורים, נעדרי כל מודעות לעובדה שדבריהם יצוטטו בכל כלי תקשורת עויין לישראל, ויישמשו את מבקשי רעתה (והם רבים, למקרה שלא השגחתם) כנשק תעמולה, וכחותמת סופית לאישרור טענותיהם בדבר רצחנותה הסדיסטית של ישראל, ואז, כאמור, מדובר באווילים גמורים; או, לחלופין, שהם ערים לעובדה שדבריהם יזיקו לארצם, עמם וחיילינו נזק אדיר, ואז הם כבר עוברים למעמד אחר - רשעים. כך או אחרת - מי שמזיק לארצו ביודעין, אינו רשאי להתקרא פטריוט; נדמה לי שאפילו אין צורך להתעכב על הרציונל שבבסיס הטענה הזאת.
השנאה לנתניהו היא, ככל הנראה, הרגש הדומיננטי ביותר בקרב חלק אדיר מהציבור היום. והשנאה הזאת, לאיש ולממשלתו (אבל בעיקר לאיש עצמו) מוציאה מאנשים לא רק ייאוש, תסכול, חוסר אונים, זעם ואלימות, אלא גם מוכנות להרס והחרבת מעמדה של ישראל בעולם - בתקופה האיומה ביותר בתולדותינו בהיבט הזה, וגם לזו של אחינו בתפוצות. ועניין זה הוא לא רק בלתי ייאמן, בלתי נתפס ובלתי מובן, כי אם בעיקר מעורר תהיות האם גולן, אולמרט, ברק ויעלון הכילו על עצמם את אסכולת ״תמות נפשי עם פלישתים״, להוציא עובדה פעוטה שנשמטה מליבם והיא שישראל, חייליה ואזרחיה אינם פלישתים.
מובן שעניין זה מדבק. ובדרך בה מוצב רף שפל ועלוב בשיח הוא מיד הופך לסטנדרט, כך גם שרים בממשלה מרשים לעצמם לומר דברים שהדעת מתקשה לעכל. השר פרוש, למשל, עשה שימוש בדברי גולן כרפרנס למלחמתו הפוליטית ביועמ״שית וטען אתמול כי תחביבה הוא להרעיב ילדים חרדים. עניין זה זכה להידהוד חיובי - בבחינת ״פרוש הכניס לשמאלנים״ - באתרים חרדיים, והתקבל בימין הישראלי בהנהון של הסכמה, בבחינת ״א. צודק. ב. אם ליאיר גולן מותר, גם לפרוש מותר״.
והמציאות הזאת, בה אישי ציבור, שמשקל המילים שלהם גדול פי מאה משלי, למשל, מרשים לעצמם לומר דברים כה חסרי אחריות - הפכה כאן לסטנדרט מזעזע, וגרוע מכל: לנורמה מנורמלת, בשם הדת הישראלית האמיתית החדשה - הפוזיציה. הכלל פשוט - אם הדברים נאמרים על ידי איש שמשתייך לקבוצתי אזי הם לגיטימיים, ואף צודקים, שכן הם משרתים את האג׳נדה שלי (מלחמה בנתניהו/גלי בהרב-מיארה). מובן שכאשר הם נאמרים על ידי איש מהמחנה היריב הם הופכים מיד להוכחה ניצחת לכך שהם מטורפים לכל הפחות, ואני צודק. וכך, במחול מופרע - כנראה שגרוע מכך - מסתחרר השיח הישראלי למערבולת של השמדה עצמית פנימית, וכל עוד הדבר מוכיח את טענתו של הדובר ומצדדיו, ובכן, זה מחיר סביר לשלם.
אבל העניין הוא שזה לא מחיר סביר לשלם. והנזק שנגרם לישראל בעולם, ופנימה - בתוך השיח והאווירה הרעילה והאלימה - הוא אדיר. הנזק שגורמים דברי גולן, יעלון, אולמרט וברק הוא היסטורי - לא פחות - למעמדה של ישראל ולשמם הטוב של חייליה, והנזק הפנימי לחברה הישראלית הוא כנראה גדול אפילו יותר. התקווה למעט יושרה אינטלקטואלית ממרבית הציבור אבדה לבלי שוב, לפחות אצלי. אבל על הציבור לדעת שככל שהוא יחזיק אחרי דברי גולן ואולמרט, רק מכיוון שהם פוגעים בנתניהו שנוא נפשם, בל יופתע אם גם מאיר פרושים כאלה ובצלאל סמוטריצ׳ים שכאלה ישמרו על סטנדרט דומה - וכך, אלה, וגם אלה, הופכים לשותפים מלאים לחורבן ישראל המתהווה.
אם הציבור ימשיך להנהן בהסכמה - חשוב שיידע שהוא שותף מלא להרס ארצו, מדינתו וכל מה שכולנו בנינו כאן ביחד. ואם זה מחיר ראוי לשלם בעיני כל-כך הרבה אנשים במסגרת מלחמות היהודים, אזי חורבן בית שלישי הוא כתובת שאנו כותבים על קיר חיינו. וקוראים אותה מתוך עיוורון גמור למשמעותה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו