"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
לאחר הפרסום ב"ישראל היום"

"לא יקנו כאן השפעה פוליטית": יוזם חוק העמותות לא נרתע מהלחץ הדיפלומטי

יוזם החוק, ח"כ קלנר, נפגש עם 12 חברי פרלמנט אירופי ונציגים בינלאומיים נוספים • "עמותה שממומנת ע"י מדינה זרה מחויבת לאינטרסים שלה" • מטרת החוק: לחסום ניסיונות ממשלות זרות לקדם אג'נדות במרחב הפנימי של ישראל

,עודכן
0השמעה
מתיישבים מתעמתים עם פעילי שמאל ביו"ש (ארכיון). צילום: אי.אף.פי

לקראת אישור חוק העמותות בקריאה ראשונה, ולאור האיומים מצד דיפלומטים להגיב במיסוי כנגד תרומות מישראל,כפי שפורסם ב"ישראל היום", החל יוזם החוק, ח"כ אריאל קלנר, במהלכים לגיבוש תמיכה בפרלמנטים באירופה.

הצעת החוק נידונה כעת בוועדת חוקה, וצפויה לעבור בקריאה ראשונה. קלנר שואף להעביר את החוק בקריאה שנייה ושלישית ולהכניס אותה לספר החוקים עד סוף הקדנציה של הממשלה. הצעת החוק קובעת כי עמותות וארגונים לא יוכלו לקבל תרומות ענק ממדינות זרות, ועל פי חבר הכנסת לחסום ניסיונות של ממשלות זרות לקדם את האג’נדות שלהן במרחב הפנימי של מדינת ישראל, במיוחד בתחומי ביטחון, הגירה, וזהות לאומית.

חבר הכנסת אריאל קלנר, יוזם הצעת החוק,צילום: אורן בן חקון

“הגיע הזמן לשים סוף לאבסורד”, אומר ח”כ קלנר ל"ישראל היום". “מדינות זרות לא יקנו כאן השפעה פוליטית במסווה של פעילות ‘חברתית’. לא ייתכן שממשלות זרות יממנו ארגונים שפועלים תחת מסך של דמוקרטיה. אך בפועל פוגעים בלגיטימיות של מדינת ישראל, מחלישים את צה”ל ומספקים הגנה משפטית למחבלים".

״אחרי 77 שנות עצמאות הגיעה השעה שמדינת ישראל תהיה שייכת לאזרחי ישראל”, הוא מוסיף. “האם היה עולה על הדעת שמדינת ישראל תממן ארגונים התומכים בהיפרדות סקוטלנד מבריטניה או אולי את התנועה הבדלנית הבסקית בספרד? זה הרי היה גורר משבר דיפלומטי מיידי. בין מדינות השיח הלגיטימי הוא באמצעים דיפלומטיים מקובלים ולא באמצעות מימון סוכני שינוי”.

ח”כ קלנר מציין כי הוא מקיים שיח פתוח עם כלל הגורמים ושמטרתו להעצים את החברה האזרחית ולמנוע הטיה שלה לכיוון של אינטרסים מדיניים זרים: “עמותה שממומנת ע"י מדינה זרה, מטבע הדברים, מחויבת לאינטרסים של אותה מדינה. כך נולד קמפיין 'אלימות המתנחלים' במימון נדיב שקיבלה עמותת 'שוברים שתיקה' מהאיחוד האירופי – מקרים שוליים הפכו לתופעה שכל מערכות המדינה מגויסות להילחם בה וכך 1000 עתירות ב 8 שנים (עתירה כל 3 ימים) לטובת מחבלים של ארגונים במימון מדינתי זר, משתקות את מערכת המשפט הישראלית".

בשבועות האחרונים קיים חבר הכנסת סדרת פגישות עם שורת נציגים בינלאומיים, במטרה לגבש תמיכה באירופה לחוק, מתוך הבנה כי יש עוד מדינות שסובלות מתופעה דומה של התערבות ממשלתית זרה באמצעות עמותות וארגונים.

"מדינות זרות לא יקנו כאן השפעה פוליטית במסווה של פעילות ‘חברתית’". פעילי "שוברים שתיקה" מפגינים בשנת 2014 (ארכיון),צילום: רוני שיצר

בין היתר נפגש עם שנים עשר חברי פרלמנט אירופי, ראשי ממכון השמרני “הריטג’” בארה”ב ועם נציגת ממשלת סלובקיה לפיתוח החברה האזרחית, סימונה זקרובה, אשר הביעה עניין ביישום העקרונות במדינתה. ח"כ קלנר העביר לגורמים את הנתונים המדאיגים על היקף המימון המדינתי הזר. בסוף החודש עתיד ח"כ קלנר להשתתף בוועידת CPAC השמרנית שתתקיים בבודפשט בהונגריה ולהעלות שם את הדברים.

“למאבק על הריבונות יש שותפים בעולם, שגם הם נתקלים בבעיות דומות ואני פועל לאחד את הגורמים שמבינים את חשיבות הדברים”, אומר קלנר. “גם במדינות המממנות יש לנו שותפים – אני טוען בפניהם שכספי משלם המיסים האירופאי צריכים ללכת לרווחתו שלו ולא למימון ארגונים שנויים במחלוקת פוליטית בישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר