המספרים שמאחורי הפרגוד: עלייה דרמטית בתקציב ובכוח האדם של ועדת הבחירות

עלייה של מאות מיליוני שקלים בתקציב, גידול אסטרונומי בכוח האדם: המספרים מאחורי מערכות הבחירות נחשפים

משרד מבקר המדינה חושף היום (שלישי) את הנתונים מאחורי מערכות הבחירות האחרונות, במסגרת דוח המבקר שיצא היום. בין היתר, בדק המבקר בדוח הנוכחי את היבטי ניהול ההון האנושי בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת, בבדיקה שנערכה במשך שנה - בין אוגוסט 2022 לאוגוסט 2023. התוצאות, לצערנו, לא מפתיעות אך בהחלט מעוררות דאגה.

זינוק בהיקף כוח האדם

ראשית, בחן המבקר את היקפי כוח האדם בוועדה. ״המערך המינהלי של ועדת הבחירות המרכזית מתאפיין במבנה ייחודי, המורכב ממטה מצומצם המונה בשגרה 37 משרות בתקן, והוא מתרחב בתקופת בחירות, למשך שלושה עד ארבעה חודשים, ליותר מ-1,000 עובדים שרובם מועסקים בוועדות הבחירות האזוריות״, כתב. למעשה, מדובר על כמעט פי 30 עובדים באותה תקופה. אם לא די בכך, הוסיף: ״בשבוע הבחירות גדל המערך המינהלי בכ-72,000 עובדים נוספים שרובם מוצבים בקלפיות ברחבי הארץ״ - כמעט פי 2000 לעומת התקן בשגרה.

״בתוך שלוש שנים, במהלך מערכות הבחירות לכנסות ה-22 עד ה-25, גדל מספר העובדים שהעסיקה הוועדה בתקופת הבחירות ובשבוע הבחירות מכ-46,000 עובדים לכ-73,000 עובדים״. מדובר על עלייה של כ-27,000 עובדים שמהווה 59%. בוועדה ציינו לא פעם כי העליות בפרמטרים השונים מקורן בגלי הקורונה, וגם לכך התייחס המבקר כשכתב שגם ״ללא חישוב עובדים שנוספו בשל הקורונה, מדובר בעלייה של כ-24,000 עובדים (כ-52%)״. העסקת כמות עובדים כזו, אגב, עלתה למשלם המיסים 257 מיליון שקלים.

עלייה אסטרונומית בתקציב

הפרמטר השני שנבחן הוא תקציב הוועדה. לאורך מערכות הבחירות האחרונות, התקציב שיועד לוועדה הלך וגדל בצורה אסטרונומית - בתוך שלוש שנים, בין מערכות הבחירות לכנסת ה-22 בשנת 2019 לבין הכנסת ה-25 בשנת 2025, גדל אותו תקציב מ-336 מיליון שקלים ל-583 מיליון שקלים. מדובר בעלייה של 247 מיליון שקלים, המהווה כ-74% מהסך הכללי.

גם פה, הוסברה העלייה בהתמודדות עם גלי הקורונה וכן בהרחבת מערך הפיקוח על טוהר הבחירות, בגידול הטבעי באוכלוסייה, בעליית המדד ובהוצאות טכניות אחרות. ״בביקורת קודמת עלה כי בין מערכות הבחירות לכנסות ה-20 וה-23 גדל תקציב הוועדה מ-253 מיליון שקלים ל-392 מיליון שקלים. הגידול מעלה חשש משימור המצב של הוצאה ציבורית גבוהה על הבחירות, והמבקר ממליץ שהוועדה תגבש תכנית להתייעלות ולצמצום העלויות כדי שאלה ישקפו את העלויות של מערכת הבחירות הקודמת״. עוד המליץ המבקר על מעבר, לפחות חלקי, לאמצעים מחשוביים בתהליך הבחירות - כפי שקורה בשאר המדינות.

ייצוג הולם? לא בוועדת הבחירות

פרמטר נוסף שנבחן הוא הייצוג ההולם, שבאופן מפתיע, משהו, לוקה אף הוא בחסר. בחוק שירות המדינה נקבע כי בקרב

העובדים בשירות המדינה יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של בני שני המינים, של אנשים עם מוגבלות, של בני האוכלוסייה הערבית לרבות הדרוזית והצ׳רקסית, של יוצאי אתיופיה, של בני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים. עם זאת, נוהל מחייב של הוועדה קבע כי הוראות אלה לא חלות על עובדיה, שכן מדובר בעובדים זמניים בלבד - ״זאת באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות החוק ועם התקנות שהותקנו מכוחו״, לשון המבקר.

בפועל, הוועדה לא קבעה יעדים לייצוג הולם ולא אימצה את יעדי הממשלה, היא לא מרכזת נתונים בדבר השתייכותם של עובדי תקופת הבחירות לאוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם והיא אף לא מגישה דיווח שנתי הכולל את הנתונים האמורים, כנדרש בהוראות חוק המינויים.

בפועל, בתקופת הבחירות לכנסת ה-25 חלה ירידה במספר העובדים מהאוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם ביחס למספרם בתקופת הבחירות לכנסת ה-24 (46 עובדים מהחברה הערבית, 36 עובדים מהחברה החרדית ו-14 עובדים יוצאי אתיופיה לעומת 40, 29 ו-10 עובדים, בהתאמה).

״משרד מבקר המדינה מציין לחיוב כי שיעור העובדים עם מוגבלות מקרב עובדי תקופת הבחירות במטה המינהלי של הוועדה ובוועדות האזוריות במערכות הבחירות לכנסות ה-21 עד ה-24 היה 8.5% - 9.7%, שיעור גבוה מהיעד הממשלתי (5%). עם זאת, השיעור נמוך ביחס לשיעורם באוכלוסייה הכללית (16%)״, הוסיף לציין.

ייצוג נשים בתפקידים בכירים

המבקר בחן גם את אחוז הנשים שמועסקות בתחום, ומצא כי 50% מהמשרות ו-67% מתפקידי ההנהלה מאוישים על ידי נשים.

בבחירות לכנסת ה-25 הועסקו במטה המינהלי של הוועדה, במרכז הלוגיסטי ובוועדות הבחירות האזוריות 997 עובדים מהם 406 נשים (כ-41%); בשש מערכות הבחירות לכנסות ה-20 עד ה-25 התבטא ייצוג הנשים בקרב עובדי מטות הוועדות האזוריות בשיעורים נמוכים בשלושה תפקידים בכירים ובשיעורים גבוהים בשני תפקידים זוטרים. ״ייצוג הנשים בתפקידים בכירים נמוך אפוא במידה ניכרת משיעור הייצוג הנדרש בקרב הסגל הבכיר בשירות המדינה - 50%״, סיכם.

תגובת ועדת הבחירות:

''ועדת הבחירות המרכזית מברכת על דו"ח הביקורת, והיא כמובן תבחן את הערות הביקורת בכובד ראש, כפי שהיא נוהגת לאורך השנים. עם זאת, הוועדה סבורה כי ההערות המופיעות בו אינן לוקחות בחשבון את המאפיינים הייחודיים, המורכבות והייחודיות של אחת המשימות הרגישות והמורכבות במדינה: קיום בחירות חופשיות, חשאיות ותקינות, תוך שמירה על עקרונות הדמוקרטיה הישראלית - והאתגרים המיוחדים המלווים את עבודת הוועדה בכל מערכת בחירות, לצד מאפיינים ייחודיים שאין להם אח ורע בשירות הציבורי.

הדו"ח עוסק בתקופה חסרת תקדים של חמש מערכות בחירות שנוהלו בתוך שלוש וחצי שנים בלבד, לרבות שלוש מערכות בצל מגפת הקורונה, תוך ריבוי אתגרים דוגמת הגנת הסייבר, טוהר הבחירות וניסיונות לערער את אמון הציבור - כאשר ממערכת למערכת משימה זו הפכה למורכבת וקשה, הן בהיבט של גיוס וניהול כוח אדם והן בפן התפעולי.

במהלך תקופה זו גייסה, הכשירה והפעילה הוועדה מאות אלפי עובדים בפרקי זמן קצרים במיוחד, לצורך משימה לאומית מורכבת - והצליחה במשימתה, תוך שמירה על רמה מקצועית גבוהה ביותר, לצד הגברת אמון הציבור בבחירות ובתוצאותיהן – כפי שבא לידי ביטוי גם בעובדה שלא הוגשו ערעורים על תוצאות הבחירות בארבע המערכות האחרונות.

הוועדה פעלה ופועלת, למילוי תפקידה ומשימתה על הצד הטוב ביותר, לצד שימוש בחרדת קודש בכספים המופקדים בידיה, תוך הקפדה על כך שכל הוצאה מכספי ציבור מבוצעת אך למטרתה. יחד עם זאת, משבוצעו שינויים משמעותיים ודרמטיים כמעט בכל אחד מתהליכי העבודה ובהליכי הבחירות, בכל אחת מ- 5 מערכות הבחירות האחרונות - ברי כי לשיפור בהליכי הבחירות יש משמעויות כספיות גבוהות, שלא את כולם מביא לידי ביטוי דו"ח הביקורת.

בעניין מחשוב הליך הבחירות מטעמי התייעלות - ועדת הבחירות המרכזית פועלת בהתאם להוראות המחוקק ובמסגרת עקרונות היסוד של ההליך הדמוקרטי. הסתכלות בגישה כלכלית צרה בלבד הינה שגויה מיסודה. מחשוב כולל של תהליך הבחירות מעלה שורה של סוגיות מהותיות, ובהן: הגנת סייבר, אמון הציבור, אתגרי לוגיסטיקה בפריסה ארצית רחבה ועוד. גם במדינות דמוקרטיות מתקדמות לא אומץ מודל של בחירות ממוחשבות - ולא במקרה. עם זאת, במסגרת אפיון מערכת המחשוב החדשה, הוועדה בוחנת אפשרויות למחשוב תהליכים מסוימים - לרבות בוועדות הקלפי - תוך שמירה על עקרונות יסוד של ההליך הדמוקרטי.

באשר לנושא קציבת תקופת כהונת מנכ"ל ועדת הבחירות - הליך הבחירות ניצב בליבת הדמוקרטיה הישראלית, ומכאן החובה לשמור מכל משמר על עצמאותה של ועדת הבחירות המרכזית, ועל אי תלותה. מנכ"ל ועדת הבחירות הינו תפקיד מקצועי ייחודי, אשר מחייב עצמאות מוחלטת, ניסיון מצטבר וזיכרון ארגוני מעמיק. אין מדובר בתפקיד משרת אמון או בתפקיד כפוף לשלטון המכהן, וקביעת תקופת כהונה קצובה עלולה לפגוע בעצמאות זו וליצור תמריצים זרים. החוק כיום אינו קובע הגבלה שכזו - והדבר אינו מקרי: המחוקק בחר במודע ובאופן מפורש

לקבוע כי כהונת מנכ"ל הוועדה לא תהיה קצובה, תוך הכרה בצורך ביציבות ניהולית ומקצועית שתבטיח את תקינות ההליך הדמוקרטי. בכך הבחין המחוקק אבחנה ברורה בין מנכ"ל הוועדה ליתר המנכ"לים בשירות המדינה.

העצמאות וחוסר התלות של מנכ"ל מקצועי בגורמים הפוליטיים מאפשרים לו לעמוד עמידה איתנה על עקרונות וסוגיות מקצועיות, מבלי לחשוש או לשקול שיקולים שאינם ענייניים. כהונה של מנכ"ל מקצועי - שאין לו תלות בגורמים פוליטיים ואינו מחפש את תפקידו הבא - הוכיחה את עצמה כדבר הנכון ביותר לוועדה ולמדינת ישראל, והצלחת הוועדה מדברת בעד עצמה.

כדרכה, תמשיך וועדת הבחירות המרכזית לפעול כדי להבטיח את קיומן התקין של הבחירות בישראל, במקצועיות ובמסירות, תוך התמודדות עם אתגרי התקופה והמורכבות הייחודית של המשימה''.