"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרסום ראשון

לאחר שכשלו המגעים בין נתניהו לרונן בר: ראש השב"כ הגיש תצהיר לבג"ץ

שני הצדדים ניהלו שיחות על הגעה למועד מוסכם לסיום תפקידו של בר • כעת בר צריך להגיש את התצהיר לבג"ץ עד השעה 12:00

,עודכן
0השמעה
התצהירים המנוגדים של נתניהו ובר עוסקים בכל נושא - חוץ מהשאלה החשובה באמת. צילום: ללא

רונן בר הגיש בצהריים (שני) לבג"ץ את התצהיר שביקשו ממנו השופטים. בר טען כי במהלך פגישות עם ראש הממשלה האחרון ביקש לדון בנושאים הקשורים למחאה נגדו והיו בקשות של נתניהו לפעול בניגוד לתבחינים שנקבעו, אך הן נענו בסירוב. נתניהו ביקש מבר, כך לדברי האחרון, לדון איתו בנושא בסיום פגישות כאשר ביקש מהמזכיר הצבאי והקצרנית לצאת מהחדר "מתוך מטרה ברורה שחילופי הדברים לא יתועדו".

הוא הוסיף כי השב"כ התבקש על ידי נתניהו לפעול מול אזרחים המעורבים במחאות נגדו. לזבריו נדרש להעביר פרטים על אזרחים שעקבו אחרי מושאי אבטחה כלומר שרים ואחרים וכן הובהרה לו הציפייה ללפיקוח אחר "מממני המחאות".

בר כתב ע וד כי "הובהר לי כי ככל שיתקיים משבר חוקתי עליי לציית לראש הממשלה ולא לבג״ץ".

ראש השב"כ שוב טוען נגד הליך הפיטורים שאושר פה אחד נגדו בממשלה ואומר כי "איני רואה בכך כל בסיס לגיטימי לפיטורים מטעם של "חוסר אמון" מצד הממשלה והעומד בראשה. ראש הממשלה לחץ עליי באופן חריג חוזר ונשנה כדי שאתן הנחיה כי עליו להתנהל בדרך שאינה מאפשרת מדפסיות, פומביות וחשיפה לירי טילים באופן שבפועל אינו מאפשר את ניהול המשפט.

"בתוך כך נעשה ניסיון לכפות עליי נוסח של חוות דעת מקצועית לכאורה שנוסחה על ידי ראש הממשלה או מי מטעמו והועברה אליי תוך שנדרשתי להציגה כנייר עמדה מטעם ראש השב"כ".

קודם לכן התקיימו שיחות בין גורמים בשב״כ לגורמים בלשכת נתניהו שרצו בסיום הסאגה. היועמ"שית בהרב-מיארה לא הייתה חלק מהשיחות. בלשכת נתניהו רצו כי רונן בר יודיע על מועד מוסכם שבו הוא מתפטר, אך ‏השיח לא התכנס להסכמות. הפשרה נדחתה לאחר שגורמים בשב"כ כללו בהצעת הפשרה שלה הסכים רונן בר מרכיבים שונים בקשר לפרישה שלו, ובראשם דרישה להיות מעורב בקביעת זהות מחליפו.

כזכור, אתמול ביקש בר ארכה להגשת התצהיר שלו כחלק מהדיון שמתקיים בבג"ץ בעתירה נגד הליכי פיטוריו של ראש שירות הביטחון הכללי. בר היה אמור להגיש את התצהיר עד אתמול בחצות, וכמה שעות לפני ביקש ארכה.

השופטים מתחו ביקורת על בר, אך אישרו לו להגיש אותו עד היום בצהריים. במקביל, דווח בכאן חדשות על מגעים שמתנהלים בין לשכת נתניהו ללשכתו של בר להגיע למועד סיום תפקיד מוסכם, מה שעשוי לייתר את העתירה. המגעים נמשכו בשעות הלילה ועד לתחילת עדותו של נתניהו הבוקר בתיקי האלפים, אולם בסופו של דבר לא יצא מהם דבר.

בר התייחס במכתב שפרסם לפני מספר שבועות לבקשות שונות של נתניהו ממנו, ובהן – חוות דעת על הדיונים במשפטו בתיקי האלפים, כמו גם רמיזות לבקשות לשימוש בכלים של השב"כ נגד אזרחים, כשהכוונה ככל הנראה היא לראשי המחאה.

בהכנת הידיעה השתתפו אמיר אטינגר ואלינור שירקני-קופמן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר