"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התרחבות החקירה בפרשת הדלפת המסמכים: הצורך בבדיקה מובן - אך לא זו הדרך

מפגש עם עו"ד הוא אחת מזכויות היסוד של נחקרים, ומניעת מפגש היא כלי שצריך להישמר רק למקרים חריגים ביותר • החשוד המרכזי בפרשה אינו גיבור, וכנראה עשה מעשה לא חוקי • אין מדובר בחשד לפגיעה בביטחון המדינה, ומדובר בידיעות שעברו את אישור הצנזורה

,עודכן
0השמעה
להגביל שימוש בסמכויות חקירה. היועמ"שית. צילום: אורן בן חקון

מתוקף תפקידי כעיתונאי - אני בעד הדלפות, שהן הלחם והחמאה של המקצוע. אנחנו, כעיתונאים, לא אמונים על השאלה אם המקור מדליף בניגוד לחוק.תפקידנו לוודא את אמינות הדברים, את עניינם ואת ערכם הציבורי, ואם מדובר במידע ביטחוני - לדאוג שיעברו צנזורה. לנוכח זאת, איני מתכוון לעסוק בשאלת עצם קיום החקירה. ברור שכל ארגון ביטחוני צריך לפעול על פי חוק ולמנוע הדלפות של ידיעות מסווגות לגורמים לא מורשים, וכן לסתום חשש לדלף מידע אם עולה חשד כזה.

משפחתו של החשוד בדיון הארכת המעצר| שמואל בוכריס

אבל גם כשמקיימים חקירה כזו - יש דרך לעשות זאת. החשש הכבד העולה הוא שימוש לא סביר של שב"כ ושל מערכת אכיפת החוק בכוח שניתן להם בסמכויות חקירה, תוך רמיסת זכויותיהם של חשודים ונחקרים, וכל זאת - ללא תשובות מניחות את הדעת לציבור ותחת צווי איסור פרסום.

החשוד המרכזי בפרשה אינו גיבור, וכנראה עשה מעשה לא חוקי. הוא שיתף פעולה והודה שהדליף ידיעות לשר שיקלי ולשני עיתונאים (עמית סגל ושירית אביטן כהן). אין מדובר בחשד לפגיעה בביטחון המדינה, ומדובר בידיעות שעברו את אישור הצנזורה טרם פרסומן.

גם אם בשלב מקדים התעורר חשד לכך שהוא הדליף דברים נוספים - האם זה סביר לעצור אדם ביום רביעי, יומיים לפני פסח, כשיש צו מעצר כבר מיום ראשון, ולמנוע ממנו מפגש עם עורך דין עד יום שני, וכל זה - כשמיום שישי בשעה 17:00 ועד יום ראשון בצאת החג הוא בכלל לא נחקר, אף שרצה לדבר עם החוקרים ולמסור מידע? מדובר באדם שהיה בשר מבשרה של המערכת במשך יותר מ־20 שנה, פרש רק לאחרונה וחזר לשירות מילואים בארגון.

דיון בג"ץ בהדחת ראש השב"כ,צילום: ראובן קסטרו, אורן בן חקון

ביחס לחשדות ולכל הפרטים הידועים עד כה, נראה כי מדובר בשימוש מרחיק לכת בסמכויות חקירה. מפגש עם עורך דין הוא אחת מזכויות היסוד של נחקרים, ומניעת מפגש היא כלי שצריך להישמר רק למקרים שיש בהם פגיעה בביטחון המדינה. כאמור, במקרה דנן אין חשד כזה. מניעת המפגש קיבלה את אישור בית המשפט, אך עדיין אין בכך כדי למנוע שאלות וביקורת על הנעשה. זאת, לצד העובדה שגורמי האכיפה לא ניצלו את מעצר החשוד באופן מיטבי כדי לחקור אותו.

העובדה שמקורות עיתונאיים מככבים בפרשות הנחקרות בתקופה האחרונה צריכה להטריד כל אדם שחפץ בעיתונות חופשית ודמוקרטית. עד עכשיו היועמ"שית ופרקליט המדינה לא נתנו תשובות מניחות את הדעת לשאלה מדוע עורך ה"ג'רוזלם פוסט" נעצר ונחקר בפרשת קטארגייט, ומכשיר הטלפון שלו נתפס בידי המשטרה.

ברור שנתניהו וחברי הקואליציה עושים הון פוליטי מהפרשה כדי לנגח את ראש שב"כ רונן בר, שאותו הם רוצים לפטר. אבל בניכוי הפוזיציה, הפרשות האחרונות מעלות את הרפורמה האמיתית שצריך לקדם: ביקורת על גורמי האכיפה והגבלת שימוש בסמכויות חקירה תוך הגנה יתרה על זכויות חשודים. למען הדמוקרטיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר