בין יו"ר ועדת הכספים משה גפני לבין שר העלייה והקליטה אופיר סופר הכל סבבה. אין תחרות בפריימריז, אין ריבים, אין משקעים. להפך, היו לא מעט מקרי עזרה הדדיים בין הלשכות. למרות זאת, השבוע תקף גפני בחריפות את סופר, שהשתתף בצעדה למען גיוס חרדים.
גפני התייצב מעל בימת ועידה של איחוד הישיבות והיה צריך לתת את ליטרת הבשר המתבקשת בימים אלו לאוזני שומעיו. לצעוק "שלטון הכופרים" זה לא גפני, לתקוף את הממשלה שבה הוא חבר זה פחות הגיוני, להסביר את אי־התגייסות החרדים או לבקר את הציונות הדתית המקריבה רבות בימי מלחמה אי אפשר, אז גפני הלך אישית על סופר ואמר: "הוא שר בזכותנו, כפוי טובה. אנחנו העלינו את השלטון הזה והם פועלים נגדנו". סופר אדם חביב ולא יגיב בצעקות, לא דמות פומפוזית בממשלה שיעורר מהומה (וחבל).
גפני הלך אל נרטיב כללי, משחק של תודעה - טוב ורע, בעדנו או נגדנו. ככה, פשוט, לא צריך לתת תשובות, להתמודד עם עובדות. תודעה כללית.
אירוע של תודעה, ללא עמידה על הפרטים, מערבל ויוצר עיוורון, מעקר את הנושא. סוגיית גיוס החרדים היא דוגמה נהדרת. חברי הממשלה יכולים לומר שהם עושים דברים בעד הגיוס, וזה נכון - הנושא נידון ברצינות בוועדת החוץ והביטחון, שר הביטחון נתן דגשים משמעותיים, מדברים על יעדים גבוהים, סנקציות משמעותיות, דברים שלא נראו פה במשך שנים ארוכות.
הבעיה היא שזה לא יביא גיוס. אין מלחמה אמיתית, אין רצון לקחת סכין בין השניים ולקדם גיוס חרדים אמיתי. יש הבדל בין רצון עז וכן לטפל ולקדם נושא לבין צורך לתת תשובה לבג"ץ ולהוריד את הנושא מהגב.
כשלנתניהו חשוב להגן על אנשי לשכתו, הוא מפרסם כמה סרטונים. כשחשוב לו להרגיע את החרדים ולהסיר איומי אולטימטום, הוא מתקשר ישירות לרבנים.
כשסמוטריץ' רוצה לקדם את ההתיישבות הוא עושה זאת בכל הכוח, כשהוא רוצה להגביר את הלחימה הוא לוחץ כהוגן בפורומים המתאימים, וכשבן גביר מתנגד על־מלא הוא יפרוש מהממשלה. גיוס החרדים לא נמצא בראש מעייניה של הממשלה. היא אמנם בדרך להעביר חוק שקשה להכריז עליו "חוק השתמטות", אבל הוא לא יעשה את העבודה, לא יגייס חרדים. מבחינת הממשלה, זה לא נושא לקדם בכל הכוח, זה תיק שצריך להוריד מהגב.
למרות זאת, הנה נקודת אור שמתפרסמת כאן לראשונה: בסוף החודש הקרוב, 28 באפריל, ייצא לדרך מחזור נוסף של חטיבת חשמונאים, החטיבה החרדית החדשה. כבר כיום, ארבעה שבועות לפני הגיוס, עברו בחטיבה את מספר המתגייסים מהמחזור הראשון שעמד על 67 (רק שלושה פרשו - אחד בגלל שאין מקווה בחטיבה ושניים בגלל אי־התאמה).
וזה עוד לפני ההערכה הידועה, שבמגזר החרדי הכל קורה ברגע האחרון ושלקראת תאריך הגיוס יהיו מתגייסים נוספים. המספרים אמנם קטנים, קטנים מאוד, אבל הפיילוט שמראה כי אפשר לקיים אורח חיים חרדי בצבא ולהישאר חרדי עובד בהחלט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו