"אין הלימה בין היקף הטיפולים לצורכי האוכלוסייה": הוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ מיקי לוי, דנה היום (ראשון) בפרקי דו"ח מבקר המדינה על מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל". בדיון עלה כי על אף שמרכזי החוסן תחת עומס לא שגרתי, משרד הבריאות הקצה את כל המשאבים במהירות גבוהה להתמודד עם מחסור בכוח אדם, כדי לא לפגוע במתן הסיוע.

דוח מבקר המדינה

כ-210,000 אנשים פונו מבתיהם או התפנו מאז פרוץ המלחמה ועד תחילת ינואר 2024. ממצאי הסקר שערך משרד מבקר המדינה חושפים כי 38% מהמשתתפים דיווחו על תסמיני פוסט-טראומה, דיכאון, חרדה או שילוב שלהם ברמה בינונית או חמורה.

נתונים מעוררי דאגה

בישראל הוקמו בין השנים 2008-2022 רק 14 מרכזי חוסן, אשר נתנו שירות לכ-1.3 מיליון תושבים. בחודשים שחלפו מ-7 באוקטובר עד סוף דצמבר 2023, רק 15,750 אנשים טופלו במרכזי החוסן, והוענקו סך הכל 50,734 טיפולים בלבד. רק לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הוקם מרכז חוסן ארצי.

תקציב מרכזי החוסן בשנת 2023, קודם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, עמד על 31.87 מיליון ש"ח בלבד. מלבד 7.35 מיליון ש"ח שהוקצו למשרד הבריאות, לא עוגנו בבסיס תקציבו תקציבים שהוקצו למשרדי ממשלה. משרד הבריאות אישר תוספת תקציבית בסך 34.66 מיליון ש"ח לשני מפעילי מרכזי החוסן ברבעון האחרון של שנת 2023 למימון הפעילות המוגברת של המרכזים בעקבות פרוץ המלחמה.

לשנת 2024 אושר תקציב של 149.6 מיליון ש"ח למרכזי החוסן. עם זאת, נכון למועד סיום הביקורת, משרד הבריאות טרם גיבש עם מפעילי מרכזי החוסן הסכמים להרחבת המימון לשנת. מקרה מבחן לפעילות מרכזי החוסן הוא מרכז החוסן באשקלון, שהעניק בין 7.10.23 ל-31.12.23 סך של 4,593 טיפולים, מהם 1,865 טיפולים פרטניים (כ-40.6%) ו-1,343 שיחות טלפון טיפוליות (כ-29.2%).

"להלל ולשבח"

ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות אמר בדיון: "האם אתם מכירים חברה במשק שמסוגלת תוך פרק זמן קצר לגדול פי חמש? זה המקום להלל ולשבח את התפקוד יוצא הדופן של מרכזי החוסן שלמרות האתגרים הכבירים, הצליחו להתרחב במהירות ולספק מענה מקצועי ומציל חיים למאות אלפי אזרחים בשעתם הקשה ביותר".

לדבריו, "חרף האתגרים, המערכת תפקדה בצורה מקצועית ונתנה מענה מהיר ומותאם למאות אלפי אזרחים. אין תקדים, גם לא בעולם, להתגייסות מהירה ומנוהלת של מערכת בפריסה כה רחבה והגעה לעשרות אלפי אנשים מהמעגל הראשון ומעבר לכך, במיוחד נוכח עוצמת האירוע, אופיו התקדימי והמחסור במשאבים".

"בשנה הראשונה למלחמה טופלו כ-32,846 איש מיישובי העוטף בחמשת מרכזי החוסן, ובסך הכל ניתנו למעלה מ-293,949 מגעים בתקופה זו", הוסיף. "חשוב לציין כי הפערים בנתונים נובעים מהסתמכות המבקר על נתוני התשלום בפועל של הביטוח הלאומי, שאינם משקפים את מלוא היקף הטיפולים בשל פערי דיווח בין המערכות השונות".

"פער משמעותי"

יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי אמר בדיון: "למרות שמדינת ישראל למודת טראומות מיום הקמתה וצברה ידע מקצועי נרחב בטיפול בפצועי גוף ונפש, לעיתים קרובות מדי קיים פער משמעותי בין המומחיות המרשימה של אנשי הרפואה לבין יכולת המאסדרים במדינה לחשוב לטווח ארוך, לתכנן עשרות שנים קדימה, ולתכלל את כל הגורמים המדינתיים, המקומיים והאזרחיים".

"פער זה מוביל לחוסר יעילות ולתוצאות שאינן מיטביות", המשיך. "כיו"ר הוועדה לביקורת שנותן את כל הזמן עבור הנושאים החשובים האלו מפרוץ המלחמה, אני מעמיד את מלוא המשאבים והזמן לרשותכם, כדי לקדם שיתופי פעולה שיחזקו את מרכזי החוסן החיוניים כל כך למרקם החברתי והנפשי של אזרחי ישראל, במיוחד בימים אלה של התמודדות עם טראומה לאומית חסרת תקדים".