זלזול שחצה כל קו אדום: גיוס לכולם - אין דרך אחרת

כשהשר גולדקנופף רקד לצלילי "נמות ולא נתגייס", הוא לא סתם טעה. הוא שוב חשף את הזלזול שלו בציבור שמחזיק את המדינה הזו על הגב.זה לא מקרה בודד אלא שיטה: איומים על חוק הגיוס, דרישות לעוד פטורים, הזרמת כספים סקטוריאליים על חשבון הציבור הכללי, ועכשיו גם ביזוי פומבי של ערך השירות.

אני מנהל ויכוחים עם נציגים חרדים אחרים, ואנחנו יודעים לנהל את הוויכוח הזה. יש בינינו חילוקי דעות, אבל יש גם כבוד. גולדקנופף חצה כל קו אדום. הוא פוגע, משפיל, רומס את מי שמשרת. ובמציאות ביטחונית כמו זו שאנו ניצבים מולה, אי אפשר להמשיך עם שר שרוקד לצלילי קריאה לסרבנות המונית. צה"ל זקוק לכל חייל. הציבור המשרת נשחק. משפחות מותשות. חיילי מילואים נקרעים בין החזית לבית, ולצערנו זה לא צפוי להיגמר בקרוב.

אנחנו צריכים נוכחות צבאית בעזה לשנים קדימה, כי אם נצא חמאס יחזור. אנחנו חייבים לפעול בלבנון כדי שחיזבאללה לא יתאושש. אנחנו חייבים להחזיק את גבול ירדן כי המשטר שם מתערער, ואיראן כבר מזהה את ההזדמנות לחדור.

אנחנו צריכים להגדיל את הסד"כ מול סוריה, כי ארדואן מקים שם ציר טרור חדש. ואנחנו חייבים להיערך גם למלחמה אזורית מול איראן. לא כי אנחנו רוצים בה, אלא כדי לנצח אם תיכפה עלינו.

דרושים: עוד חיילים

כל זה דורש דבר אחד: עוד חיילים. הרבה יותר חיילים. לא שרים שקוראים לאי־גיוס. איך אנחנו, דווקא כאנשי ימין, יכולים להשלים עם צה"ל מתוח עד הקצה? זו מציאות שלא מתקבלת על הדעת. הליכוד, כתנועה לאומית וליברלית, לא יכול להיות קבלן משנה של מפלגות מגזריות.

אנחנו מפלגה שמייצגת את הציבור המשרת, הלב הפועם של המחנה הלאומי. אם נפקיר אותו, אולי נשרוד פוליטית עוד שנה – אבל הציבור לא יסלח, ובבחירות נשלם מחיר כבד. והכי חשוב: זו תהיה בגידה בערכים שלנו: בביטחון, בחירות, בציונות. מי שפוגע במשרתים שוב ושוב – לא יכול להישאר שר בממשלה שאנחנו מובילים.