"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המדינה מימנה לח"כים הוצאות משפט בסך 250 אלף שקלים

מיכאלי ביקשה החזר הוצאות בסך 200 אלף שקלים, אך בינתיים אושרו לה רק כ־100 אלף שקלים • לשר חיים כץ אושרו החזרי הוצאות משפט בגין ההליך שניהל על קבלת החסינות בסך 150 אלף שקלים • התיקון של ח"כ גוטליב מעורר סערה

,עודכן
0השמעה
משכן הכנסת (ארכיון). צילום: מירי צחי

התיקון לחוק חסינות חברי הכנסת שהציעה ח"כ טלי גוטליב עלה אתמול (שלישי) לדיון בוועדת הכנסת ועורר סערה.

התיקון של גוטליב מציע למעשה להרחיב את חומת החסינות המהותית של ח"כים בהווה ובעבר מפני העמדה לדין פלילי במסגרת מילוי תפקידם, למעט עבירות שחיתות חמורות כמו שוחד, מרמה והפרת אמונים, גרימת מוות ברשלנות, ריגול ועבירות מין.

עוררה סערה, ח"כ גוטליב,צילום: יונתן זינדל/פלאש90

בעוד גוטליב מנסה להרחיב את חסינות חברי הכנסת, בחוק הקיים יש סעיף שלא צפוי להשתנות, לפיו חברי הכנסת זכאים לקבל מהמדינה מימון להוצאות על הליכים משפטיים שניהלו בגין תביעות וכתבי אישום שהוגשו נגדם על מעשים שעשו במילוי תפקידם. אישור מתן החזרי ההוצאות נתון להחלטה של מועצה ציבורית שכוללת שופט עליון בדימוס ושני נציגי ציבור.

כעת אנחנו מפרסמים כי לפי מידע שהגיע לבקשת התנועה לחופש המידע מהשנים 2021 ועד עכשיו, הוועדה אישרה הוצאות משפט בסך של כ־250 אלף שקלים.

מרב מיכאלי ניהלה תביעה על סך 380 אלף שקלים שהגישה נגדה מי שכיהנה בעבר כעוזרת הפרלמנטרית שלה, זאת בטענה להתעמרות והשפלות בעבודה. התביעה נדחתה בשנה שעברה, ומיכאלי ביקשה החזר הוצאות בסך 200 אלף שקלים, אך בינתיים אושרו לה רק כ־100 אלף שקלים.

ניהלה תביעה על סך 380 אלף שקלים, מירב מיכאלי,צילום: אורן בן חקון

השר שיקלי ביקש החזר הוצאות על הליך הערעור שהגיש נגד הכרתו כח"כ פורש מימינה. הוועדה סירבה לממן לו הוצאות משפט בטענה שהוא לא עומד בקריטריונים של חוק החסינות.

נגד השר חיים כץ נוהל הליך פלילי שהסתיים בהסדר טיעון שבו הודה והורשע בעבירה של קשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים אסורים. הוועדה לא אישרה הוצאות משפט בגין ההליך הפלילי. עם זאת אושרו לו החזרי הוצאות משפט בגין ההליך שניהל על קבלת החסינות בסך 150 אלף שקלים.

150 אלף שקלים, השר חיים כץ,צילום: ללא

ח"כ מיכל שיר הגישה בקשה להחזר הוצאות משפט על תביעת לשון הרע שהוגשה נגדה, הוועדה אישרה לה מימון בסך 15 אלף שקלים.

אורי סולד, מהתנועה לחופש המידע: "מצד אחד כספים ציבוריים עוברים במחשכים לכיסוי עלויות המשפט השונות הקשורות לתפקידם ומצד שני, הכנסת מחוקקת חוק חסינות נרחב כאוות נפשם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר