"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

רגע לפני שהכל מתפורר שוב: איך נשמר את ה"ביחד" שגילינו במלחמה?

התביעה לבניית הסכמות ולנכונות לפשרות מופנית לכל הקבוצות והמחנות, לימין ולשמאל לתומכי הממשלה ולמתנגדיה • הימין, הנמצא כיום בשלטון, נושא באחריות מיוחדת • כאשר הכוח בידיך, היכולת לרסן את עצמך ולראות את האחר אינה חולשה – זו מנהיגות

,עודכן
0השמעה
הקרע החברתי בעד ונגד משפט נתניהו. צילום: איתן אורקיבי

במהלך מלחמת חרבות ברזל, אחד המסרים החזקים שעלו מהחיילים, מהמשפחות השכולות ומכלל החברה הישראלית היה:"ביחד ננצח".תחושת השותפות, האכפתיות והנכונות להקרבה ניכרו בכל מקום, במיוחד בציבור הציוני-דתי, שהוביל במסירות הנפש שלו. אך עם תום הקרבות, התחושה הזו שוב מתפוררת, והחברה הישראלית חוזרת לפערים ולמחלוקות שמאיימים עליה מבפנים.

השאלה הגדולה היא: איך נשמר את ה"ביחד"? התשובה, לדעתי, טמונה ביכולת שלנו לחיות יחד – למרות חזונות שונים ואף סותרים – ולשאול בכנות: על מה אנחנו מוכנים לוותר כדי לחזק את השותפות הישראלית?

שאל את עצמך: על מה אתה מוכן לוותר

קחו למשל את הרעיון להקים מחדש התנחלויות בעזה – מהלך שנראה לא רק בלתי ישים מבחינה ביטחונית אלא גם כזה שמפלג את העם והופך את מלחמת חרבות ברזל ממלחמת מצווה של "עזרת ישראל מיד צר" למלחמת כיבוש המעוררת התנגדות אצל חלקים משמעותיים בעם.

"כנס ההתיישבות" בעזה. מפלג את העם,צילום: אורן בן חקון

חשבו גם על הניסיונות להחליש את מערכת המשפט ואת היועץ המשפטי לממשלה – צעדים שעלולים לערער לעת הזאת את תחושת הביטחון של חלקים גדולים בציבור. המפתח לשמירה על החברה הישראלית אינו בניסיון לטשטש את המחלוקות, אלא בהכרה בכאב ובחששות של הצד השני.

התביעה לבניית הסכמות ולנכונות לפשרות מופנית לכל הקבוצות והמחנות. לימין ולשמאל לתומכי הממשלה ולמתנגדיה. ובהקשר זה צריך להודות ביושר, בהתנתקות ובאוסלו היו היבטים של רמיסה לא מוצדקת של מחנה אחד את המחנה השני. גם בהקשר לרפורמות המשפטיות, בכמה כנסים שבהם השתתפתי לאחרונה, טענתי כי דווקא לאחר פסק הדין בבג"ץ הסבירות ועצירת הרפורמות המשפטיות, על המחאה לשוב לשולחן המשא ומתן ולהגיע למתווה מוסכם של רפורמות נדרשות במערכת המשפט.

ועדיין, הצורך של כל הקבוצות בוויתורים ובהסכמות לא פוטר אף אחת מהן מהתבוננות פנימית ועצמאית לגבי מה היא מוכנה לוותר, ומה המחירים שהיא נכונה לשלם למען השותפות.

על כתפי הנהגת הימין

מעבר לכך, הימין, הנמצא כיום בשלטון, נושא באחריות מיוחדת. כאשר הכוח בידיך, היכולת לרסן את עצמך ולראות את האחר אינה חולשה – זו מנהיגות.

השרה סילמן ורה"מ נתניהו. אחריות מיוחדת,צילום: אורן בן חקון

הוויתור אינו קל. אך כפי שהמלחמה האחרונה הראתה לנו, אין דבר חשוב יותר משותפות הגורל שלנו כעם. אם כל צד יהיה מוכן לוותר על חלקים מסוימים בחזון שלו כדי לחזק את השותפות, נוכל להבטיח את עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

ה"ביחד" שגילינו במלחמה אינו רק סיסמה – הוא קריאה לעשייה. רק אם נשכיל לשמור עליו, נוכל באמת לנצח.

הכותב הוא ראש מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי, אוניברסיטת בר-אילן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר