"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שרים בתגובה למבקר על מחדל 7 באוקטובר: "צה"ל לא נלחם בסרבנות"

במסגרת בדיקת מחדל 7 באוקטובר, אנגלמן ביקש מהשרים מידע על התנהלות הקבינט לפני המלחמה • אחד השרים טען: "אם במערכת הביטחון חששו שחמאס יתקוף - הם היו מחויבים להיאבק בסרבנות"

0השמעה
השרים הלינו על דליפת חומרים מסווגים. ישיבת קבינט במארס (ארכיון) , קובי גדעון/לע"מ
השרים הלינו על דליפת חומרים מסווגים. ישיבת קבינט במארס (ארכיון). צילום: קובי גדעון/לע"מ

במסגרת בדיקת מחדל 7 באוקטובר, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פנה בתקופה האחרונה לשרי הקבינט המדיני־ביטחוני וביקש מהם תשובות על תפקוד הקבינט טרום 7 באוקטובר, כדי לברר את הסיבות שהובילו למחדל ולטבח הנורא.

תיעוד חדש: מחבלי חמאס בתוך שדרות

ל"ישראל היום" הגיעו תשובות של חלק משרי הקבינט, שבהן הם מאשימים את צה"ל ואת גופי הביטחון בכך שלא התריעו על הסכנה מצד חמאס, ושלא טיפלו בסרבנות שהתעוררה בתוך צה"ל על רקע המאבק נגד הרפורמה המשפטית.

בנוגע לשאלה של מבקר המדינה על "אזהרות בשנת 2023 על כך שהאויב מזהה הזדמנות" - שאלה שמתייחסת לכך שבכירי צה"ל וגלנט התריעו כי האויב מזהה הזדמנות לפגוע בישראל בשל חולשה פנימית - ענה אחד השרים כך: "לא היו התרעות בנוגע לחמאס. להפך - כל הזמן נאמר בקבינט כי חמאס מורתע, שהאינטרס שלו הוא לייצב את המשילות שלו ולשם כך הוא נזקק לכסף ולרגיעה".

עוד אמר השר: "יש לראות בחומרה את היעדר הפעולה מצד ראשי הצבא נגד גילויי הסרבנות. אם ראשי מערכת הביטחון חשבו שיש חשש שחמאס יתקוף - הם היו מחויבים להיאבק בסרבנות במלוא העוצמה".

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, צילום: אורן בן חקון

המבקר ונציגיו שאלו את שרי הקבינט שאלות הקשורות בייעול עבודת הקבינט, עד כמה השרים הרגישו שיש להם יכולת להשפיע. הם נשאלו גם על אפקטיביות הדיונים, מהם הכלים המצויים בידיו של הדרג המדיני כדי להציג שאלות לגורמי הביטחון ולאתגר את ההערכות והעמדות של גורמי הביטחון בדיונים, ובאיזו מידה מוצג בפני חבר הקבינט מידע מקצועי רלוונטי שלם ומקיף. כמו כן, השרים נשאלו מהי מידת ההיכרות של חבר קבינט עם דירקטיבות תקפות, איך מוצג מידע התרעתי לקבינט, איך הקבינט מטפל בו, ועוד.

לא מעט שרים העידו כי הקבינט הנוכחי גדול מדי, וכי יש לצמצמו בדחיפות כדי לשמור על הסודיות והאפקטיביות של הדיונים. חלק מהשרים הציעו שהקבינט יורכב מראשי המפלגות בלבד. אחד מהשרים הלין על דליפת חומרים מסווגים, ואמר כי יש לשנות את חוק הצנזורה כך שהצנזורה תוכל לפסול לתקשורת דברים שנאמרו בקבינט. כמו כן, שרי הקבינט אמרו למבקר המדינה כי שר הביטחון לשעבר יואב גלנט מנע מהם באופן גורף סיורים בצה"ל, גם לפני המלחמה וגם בהמשכה.

התשובות שהגיעו לידינו הן רק קצה הקרחון של תשובות שרי הקבינט למבקר המדינה, אך השאלה הגדולה, שאת התשובה אליה לא הצלחנו להשיג, היא מה חושבים השרים באשר לאחריות שלהם כדרג מדיני וכחברי קבינט למחדל 7 באוקטובר, וכיצד הם לא אתגרו את "תפיסת הקונספציה" שהובילה למחדל, ואולי אף היו חלק ממנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר