הפסקת האש בצפון מדליקה שוב את חזית חוק הפטור מגיוס

התמורה המרכזית שרוצים לראות בממשלה ובציבור מהסכם הפסקת האש בצפון היא כמובן ניתוק הזירות, בידוד חמאס והשפעה על המו"מ לשחרור החטופים. אך לצד סוגיה חשובה זו בקואליציה שואבים רוח גבית מההסדרה בצפון, מדעיכת עצימות הלחימה בעזה ומהורדת העומס ממשרתי המילואים - כדי לקדם את חוק הגיוס לחרדים. כלומר, את חוק הפטור מגיוס לחרדים.

כבר שנתיים שנתניהו ואנשיו מצליחים לסובב את החרדים - למרוח, לסבן ולבלף - בעניין חוק הגיוס. כמו אדם שדוחה מטרד ביורוקרטי טורדני, בקואליציה קיוו לדחות את הנושא עד אין קץ, אך לאחרונה הם מבינים כי נוכח צווי הגיוס שהוצאו לחרדים והחשש לעריקים רבים, הם יידרשו לשלם מחיר מסוים כדי לא לקום בוקר אחד ולקרוא בביטאונים החרדיים כי חמת זעמו של האדמו"ר מגור קצפה, וגולדקנופף התפטר מהממשלה. אמנם מדובר באיומי סרק, שכן אין לחרדים באמת אלטרנטיבה, אך כידוע הם מספיקים כדי לעורר את הפראנויות של ראש הממשלה מחשש לאיבוד שלטונו.

לא סתם נקטתי בשמו של שר השיכון. בדגל התורה ובש"ס לא מאיימים, אך בהחלט מתוסכלים מהמצב ובעיקר מגרירת הרגליים. מקורם של התדרוכים בעיתונות החרדית על אולטימטום חרדי לרה"מ באגודת ישראל, הפלג האשכנזי החרדי. לא רבים זוכרים, אך גולדקנופף מחזיק בשני תיקים בממשלה. במו"מ הקואליציוני הוא דרש בשם האדמו"ר מגור כי לצד תיק השיכון הוא יחזיק גם בתפקיד שר במשרד רה"מ - תפקיד שנועד כדי לאפשר לו גישה קרובה לנתניהו ולהקל את הגישה לנדנודים על חוק הגיוס. אם גולדקנופף יעשה מהלך להפעלת לחץ - זו תהיה התפטרות מתפקידו במשרד רה"מ כדי לבצע צעד דקלרטיבי שיעביר את המסר לפני הסערה הגדולה.

המפנה של כ"ץ

עם זאת, במפלגות החרדיות כבר מסמנים ניצנים של תקווה לאחר פיטורי גלנט. לדבריהם, השר ישראל כ"ץ נכון יותר להגיע להסכמות. הוא מאפשר לנציגים החרדים לקיים מו"מ ישיר עם היועצת המשפטית של משרד הביטחון וגורמי המקצוע. כ"ץ נפגש ביום רביעי עם היועמ"שית כדי לנסות לקדם את חוק הגיוס. הרעיון הוא לגבש חוק שיוסכם על החרדים ועל משרד הביטחון ואז יהיה קשה לשאר השחקנים להתנגד לו, בדגש על אדלשטיין ובהרב־מיארה.

המסגרת הכללית של החוק ידועה - יעדים בחוק עם עלייה בכל שנה, כאשר בתוך כמה שנים יתחייבו להגיע ל־50% גיוס מכל שנתון חרדי. במערכת הביטחון רוצים להתחיל ב־4,800 מגויסים חרדים בשנה ולעלות עד 7,000 בשנה (50% משנתון הגיוס) תוך פרק זמן מסוים, לצד סנקציות כלכליות ככל הנראה על הישיבות.

המחלוקת של החרדים אינה רק  סביב המספרים, אלא סביב שני עקרונות מרכזיים: ראשית, הם דורשים תקופת הסתגלות ארוכה ללא סנקציות גם אם לא יעמדו ביעדים. שנית, הם עומדים על כך שכל צעיר חרדי יקבל אפשרות לדחות את גיוסו, תוך ניסיון במקביל להגיע ליעדי הגיוס. הם מתנגדים למכסה שתגביל את מספר מקבלי הדחיות, שכן זו תפגע בזכות הבחירה של כל צעיר לשבת וללמוד. הפרדוקס טמון בשאלה: כיצד יעמדו ביעדי הגיוס אם כולם יקבלו אפשרות לדחייה? זוהי מחלוקת שטרם נפתרה.

החרדים דוחפים לקידום החוק משלוש סיבות עיקריות: חידוש סבסוד הישיבות, תמיכה במעונות, ובעיקר - הסרת איום העריקים המתפשט בציבור שלהם. אולם למרות הדחיפות, נראה כי יהיה קשה להשיג רוב קואליציוני לחוק. הסיבה: חברי כנסת רבים רואים מול עיניהם את הנטל הכבד שנשאו המילואימניקים השנה - הן בהתקפה והן בהגנה. אמנם בצפון הושגה הפסקת אש, אך בזירה הפוליטית המאבק רק מתחיל.