פצצות התאורה הן רק סממן: הקו האדום בהסתה נגד רה"מ נחצה כבר מזמן

אל תעמידו פני מופתעים. אל תשחקו אותה המומים. אל תגלגלו עיניים לשמיים. ההסתה כנגד נתניהו חמורה ונרחבת יותר מזו שהיתה בתקופה שקדמה לרצח רבין. ואתם יודעים שזה נכון.

שלטי ״רוצח״ בכל הפגנה; קריאות לפגיעה פיזית בו - כמעט בכל יום ברשתות החברתיות; זעקות וכתובות גרפיטי ״בוגד״ בכל פינה והפגנה, כמעט, במשך שנים (עוד מימי פרשת הצוללות); השוואות להיטלר, לצ׳אושסקו, לסטלין - והפנייה ישירה לספרי ההיסטוריה לדרך שבה יש לנהוג בראש ממשלת ישראל: כמו בדיקטטורים הללו; אז אל תשחקו אותה עכשיו ״נחצה קו אדום״, כי הוא נחצה כבר אלפיים פעם בשנים האחרונות. ועמדתם מהצד ולגלגתם על הביביסטים ההיסטריים, שממילא רק אצלם רוצחים ראשי ממשלה.

ובנוהל - אם אינכם מצליחים עדיין למצוא את הקשר בין שיבת מצביעיו של נתניהו לחיקו אפילו אחרי 7 באוקטובר לבין ההסתה הפראית ונעדרת הגבולות כנגדו, אז אתם לא רק מכשירים הסתה, ופועלים לא רק נגד הדמוקרטיה הישראלית - כי אם גם נגד האינטרס הפוליטי המובהק שלכם. כי השילוב בין האלימות המילולית (והפיזית) כנגד סמל השלטון הכי חשוב בישראל לבין גלגול העיניים של ״זה לא אותו הדבר״, משגע (ובצדק) את הימין הישראלי. ומחזיר את מרביתו לחיק נתניהו. כן, גם הרבה שכל פוליטי אין כאן, מהסיבה ששנאה עיוורת אינה תוכנית עבודה. בטח לא להחלפת שלטון.

לוין, שמבקש לעשות שימוש באירוע כעילה להשבת הרפורמה אל המציאות הישראלית; ועל הדרך מסית גם הוא כנגד מערכת המשפט ושומרי החוק והצדק, וזה ציני לא פחות מהכחשת ההסתה

באופן לא מפתיע במיוחד, גם הימין הישראלי פועל בפבלוביות אוטומטית; והנה יריב לוין כבר מבקש לעשות שימוש באירוע כעילה להשבת הרפורמה אל המציאות הישראלית; ועל הדרך מסית גם הוא כנגד מערכת המשפט ושומרי החוק והצדק, כי הזדמנויות פוליטיות גם הוא רוצה לנצל. וזה ציני לא פחות מהכחשת ההסתה.

מבחן לאמינות העיתונאית

אם יש דין אחד להסתה נגד רבין ואחר להסתה כנגד נתניהו, אז הלקח לא נלמד. כי בישראל כל ערך וכל כלל מקודש הוא רק אמת לשעתה ולצורכה. וכל צד עושה בה את השימושים שלו, ומחטיא את העניין: מדינת ישראל לא תוכל לעמוד בעוד רצח של ראש ממשלה. פגיעה בו תהיה מבוא הכרחי למלחמת אזרחים. וזה מה שמונח כאן על הכף, למקרה שהתבלבלתם.

ולסיום, כפי הנדרש, מילה על התקשורת - הדרך שבה יסוקר מעצר החשודים וידובר בחומרת המעשה תהיה גם מבחן לאמינות העיתונאית שלה. אם בעוד כמה שעות תתחילו לשמוע זעקות באולפנים על היחס המחמיר כלפי העצורים, שעה שהעלמתם עין מיחס דומה לעצירים אחרים, בפרשות אחרות - תלמדו אותנו, שוב, שליבכם ופיכם העיתונאי אינם שווים, אם בכלל היו כאלה אפילו לרגע אחד בשנים האחרונות.