"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

מחאת השוויון בנטל הגיעה גם לבוחרי הליכוד

הח"כים והשרים בליכוד פעלו מונוליתית לטובת שימור הקואליציה על חשבון המילואימניקים • אבל דבר אחד הם לא לקחו בחשבון: שבקרב חיילי הסדיר והמילואים יש מצביעי ליכוד, ששינו פאזה

,עודכן
0השמעה
מילואימניקים בשטח כינוס (למצולמים אין קשר לכתבה). צילום: שמואל בוכריס

החלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ על שליחת 7,000 צווי גיוס לצעירים חרדים החל מהיום, היא החלטה פוליטית ולא ביטחונית. מעבר לעובדה שבג"ץ פסק שיש להוציא צווי גיוס לחרדים כמו לכל מלש"ב במדינה, פסיקה שעד כה צפצפו עליה, חל שינוי גדול גם בתוך הציבור הליכודי - הזעם בו הולך ומצטבר, וזו כבר סכנה פוליטית ממשית לליכוד ולעומד בראשו.

המאבק בתוך הקואליציה לשוויון בנטל החל בקרב נשות הציונות הדתית, שבעליהן "טוחנים" ימי מילואים תוך סיכון נפשם וגופם, ובמחיר משפחתי גבוה. יותר מאלף נשות מילואימניקים התאגדו בתוך זמן קצר בפורום שהוקם, "שותפות לשירות", חלקן הלא מבוטל מתגוררות ביו"ש, אך גם במעוזי הציונות הדתית בתוך הקו הירוק.

ישראל כ"ץ וח"כ משה גפני בכנסת. השינוי יוצר סכנה פוליטית,צילום: יונתן זינדל/פלאש90

הן יצאו נגד הנהגתן, ובראשה השר סמוטריץ', על שהיא נותנת יד להשתמטות משירות צבאי, בעוד הציבור שלה נאנק תחת הנטל. חלקן הכריזו שאם כך יימשך, לא יתנו יותר את קולן למפלגה - מה שהוביל בשבוע שעבר את סמוטריץ' להכריז כי "לא יהיה חוק שפוטר לומדי תורה מגיוס. התעלמות אחינו החרדים היא עוול שדורש תיקון".

המחאה הזאת זלגה ימינה, בדגש על הליכוד. הח"כים והשרים בליכוד פעלו מונוליתית לטובת שימור הקואליציה על חשבון המילואימניקים. מעטים חרגו מהשורה, ובהם השר המפוטר גלנט וח"כ אילוז. היו עוד כמה ח"כי ליכוד שמחו על היעדר השוויון, אך בשיחות פרטיות אמרו שלא יהיו אלה שבאצבעותיהם יופל הליכוד, אם זה יגיע לכך.

רה"מ נתניהו בישיבת סיעת הליכוד. הקולות של המצביעים המאוכזבים הגיעו עד בלפור,צילום: אורן בן חקון

הסכנה הפוליטית ברורה ומיידית

אבל דבר אחד הם לא לקחו בחשבון: שבקרב חיילי הסדיר והמילואים יש מצביעי ליכוד, ששינו פאזה ככל שנמשכה המלחמה ומספר הנפגעים האמיר - גם אם בתחילה הם זרמו עם עניין הפטור, כמו רוב האוכלוסייה. כעת הם מסרבים לקבל שהשוויון בנטל הפך מעניין מהותי לעניין פוליטי שמטרתו שימור הקואליציה ושלטונו של נתניהו. הקולות המוחים של מצביעי ליכוד, שהחליטו לא להשאיר את המאבק רק בידי נשות הציונות הדתית, הגיעו עד לבלפור בירושלים.

החלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ על שליחת 7,000 צווי גיוס לצעירים חרדים החל מהיום, היא החלטה פוליטית ולא ביטחונית

הסכנה הפוליטית ברורה ומיידית, ובאה לידי ביטוי בסקרים: לפי 47% ממצביעי הליכוד, המלחמה נמשכת מטעמים אישיים ולא ענייניים. לכן, הוחלט לשלוח מייד את צווי הגיוס לחרדים. אמנם הודגש שזה בהדרגה ובהתאם לצורכי הצבא, אך העיקר שמתחילים. גם בליכוד מבינים שהפעם אולי לא יאבדו את הביביסטים המושבעים, אך כן עלולים לאבד את השדרה המרכזית והערכית של התנועה.

המפלגות החרדיות מבינות את זה ולמרות האיומים החוזרים ונשנים, לא הן יפילו את הממשלה. כמו שנוהג לומר יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן: שום דבר טוב לא מאיים עליהם בחוץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר