"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הצעד הבא להאצת חוק הפטור מגיוס
7,000 צווי גיוס יישלחו היום לבני הישיבות – אבל הקרב רק מתחיל • החרדים דוחפים לחקיקת בזק, כשצמד המילים החשוב הוא "תורתו אומנותו", ודורשים: "יעדים" ולא "מכסות", קביעת מספרים ולא אחוזים • אם ייקבע בחוק שקצב העלייה הוא במספר קבוע ולא משתנה - שיעורי הילודה הגבוהים "יפצו" על המתגייסים
מעוניינים ששיעורי הילודה הגבוהים "יפצו" על המתגייסים. חרדים סמוך ללשכת הגיוס (ארכיון). צילום: אורן בן חקון
פרשנות

הצעד הבא להאצת חוק הפטור מגיוס

7,000 צווי גיוס יישלחו היום לבני הישיבות – אבל הקרב רק מתחיל • החרדים דוחפים לחקיקת בזק, כשצמד המילים החשוב הוא "תורתו אומנותו", ודורשים: "יעדים" ולא "מכסות", קביעת מספרים ולא אחוזים • אם ייקבע בחוק שקצב העלייה הוא במספר קבוע ולא משתנה - שיעורי הילודה הגבוהים "יפצו" על המתגייסים

יהודה שלזינגר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

אחת האמירות הידועות על צ'ולנט בעולם החרדי היא שהבחורים הרווקים אוכלים אותו ביום חמישי והאברכים הנשואים - ביום ראשון. ההבדל הוא בין הכמיהה וההתרגשות לטעום צ'ולנט עוד לפני השבת, לבין לאכול אחריה את השאריות העלובות והלא מפתות. הוצאת 7,000 הצווים לבני הישיבות עלולה לסבול מאותו התסמין: ביום שישי הודיע שר הביטחון שחלוקת הצווים תצא היום כמתוכנן, יאיר לפיד בירך ובני גנץ צייץ, אבל הימים שאחרי החלוקה ייראו אחרת לגמרי.

לאחר שאישר ביום שישי את שליחת הצווים, המשיך ישראל כ"ץ מייד בשיחות עם הנציגים החרדים כדי למצוא פתרון להמשך הדרך. האמירה של נתניהו, כ"ץ והחרדים היא ש־7,000 הצווים הם מטען הצד האחרון שהניח גלנט לפני שפוטר, ואין איך לנטרל אותו.

7,000 הצווים הם מטען הצד האחרון שהניח גלנט לפני שפוטר, ואין איך לנטרל אותו. כ"ץ וגפני (ארכיון), צילום: יונתן זינדל/פלאש90

אבל משלוח הצווים הוא לא סוף הסיפור, אלא רק ההתחלה. היום ייצאו 1,000 צווים ראשונים, ולפי התוכנית ייצאו 1,000 נוספים בכל יום ראשון. האם יישמר קצב השליחה או ייעצר? האם מי שלא יתייצב לצו ראשון, יקבל הזמנה נוספת? תהליך צווי הגיוס אורך זמן. החרדים דוחפים לכך שבין לבין, יחוקק חוק גיוס שיכול לשנות את תמונת המצב.

שאלה של ניסוח

חקיקת חוק הגיוס היא המפתח המרכזי. לשם מכוונים ראש הממשלה, שר הביטחון, החרדים וכל המעורבים בנושא. החרדים לוחצים להיכנס לחדר לכמה שעות, לסגור את המספרים והנוסחים, לכנס את הקואליציה ולחוקק את החוק בזמן קצר, אפילו בתוך שבוע, ולהוריד את הנושא הנפיץ מסדר היום. המפתח הוא בניסוח החוק. מעל הכל צריך להופיע צמד המילים "תורתו אומנותו", כדי להמשיך את ההסדר שמאפשר המשך לימוד בישיבה במקום גיוס לצה"ל.

עוד מפתח חשוב בניסוח הוא הפער התהומי, למשל, בין "מכסות" לבין "יעדים". "מכסות" הן קביעת רף או גבול לכמות תלמידי ישיבה שיוכלו לזכות בפטור מגיוס; "יעדים" - כל בחורי הישיבות מקבלים פטור מגיוס, אך המגזר החרדי צריך לעמוד ביעדים שייקבעו. התפיסה החרדית דורשת לא להגביל במכסות את מספר לומדי התורה, אלא לעמוד ב"יעדים" שמאפשרים לכל מי שרוצה ללמוד - אך למצוא את הכמות שתלך לצבא.

הגישה החרדית: לעמוד ב"יעדים" שמאפשרים לכל מי שרוצה ללמוד - אך למצוא את הכמות שתלך לצבא. לוחמים חרדים (ארכיון), צילום: מיכה בריקמן

הדבר הדרמטי הגדול הנוסף הוא קביעה בחוק של מספרים או אחוזים, כאשר המשתנה החשוב ביותר הוא הגידול הטבעי. כך, למשל, במוסד חינוך חרדי מוכר סיימו השנה שש כיתות ח' ונפתחו 14 כיתות א'. במקביל, הצבא מדבר על גיוסם של 3,000 חרדים נוספים בשנה הקרובה, ואז עלייה מדי שנה. כלומר, אם ייקבע בחוק שקצב העלייה הוא במספר קבוע ולא משתנה - אחוזי הילודה הגבוהים "יפצו" על המתגייסים. אם מדובר בגידול של 25% מכל מחזור גיוס, המספרים יהיו גבוהים יותר והציבור החרדי יתקשה לעמוד בו.

כולם, בלי יוצא מן הכלל

ואחרי ההתפלפלות, חשוב להזכיר: טוב יהיה אם לא יחוקק חוק גיוס ייעודי לחרדים. הסדר "תורתו אומנותו" לא מתאים לישראל שאחרי 7 באוקטובר 2023, ולא מותאם למלחמה הארוכה ביותר שהיתה בישראל מיום הקמתה. הוא לא ראוי במציאות שבה קרוב ל־800 חיילים נפלו מפרוץ המלחמה, מתוכם 370 רק בתמרון ברצועת עזה, ויותר מ־5,000 נפצעו בגופם.

לצה"ל חסרים כיום לא פחות מ־7,500 לוחמים. אנשי המילואים נמתחו עד לקצה גבול היכולת. נכון היה לצאת למלחמה ביחד, כולם, ללא יוצא מן הכלל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...