דעה
רה"מ נתניהו - את ה"מיוחדים שלנו" עדיף להשאיר למסעדה, לא לוועדת חקירה
לא לחינם חוקקו לפני שנות דור את חוק ועדות חקירה • 16 ועדות החקירה שפעלו מאז נחקק החוק מעידות כי זו הדרך היא הראויה ביותר להבטחת אמון הציבור במסקנותיה • המחדל הנורא שהביא לתוצאות הרות האסון של 7 באוקטובר מחייב שכך יהיה גם הפעם
,עודכן
0השמעה
כל החוקים "מיוחדים", אבל כל חוק "מיוחד" אומלל לפי דרכו. בספר החוקים של מדינת ישראל אין הבדל בין חוק אחד למשנהו. כולם אהובים, כולם ברורים (טוב, לא תמיד, אך בדרך כלל) ובעיקר כולם שווים. אין חוק "מיוחד" שעדיף על פני חוק אחר ולכן דורש יחס מיוחד או דרך פעולה שונה - ולא בכדי.
עקרון השוויון בפני החוק מחייב את עקרון חובת הציות באופן שווה לכל חוק ואין לתת יחס "מיוחד" לחוק מסוים. זאת, מעבר לרעיון הניצב בבסיסו ולפיו הכל כפופים לחוק במידה שווה, ואין מישהו שהוא "מעל לחוק", והכל שווים בפני החוק.
אדלשטיין: אמסור את הפרוטוקולים המסווגים של ועדת חוץ וביטחון - רק לוועדת חקירה ממלכתית| גו לייב
הרעיון שנאפה בימים אלה בסביבתו של ראש הממשלהלהקים ועדת חקירה "מיוחדת"לבחינת אירועי השבעה באוקטובר הוא אפוא רעיון עיוועים. גם בהנחה שהרעיון לא נועד רק לשם טרפוד הקמת הוועדה – בדרישתו להסכמה בין קואליציה ואופוזיציה בעניין הרכב הוועדה – חזון שנראה לא ממש מציאותי באלה הימים, אין לתמוך בו.
לא לחינם חוקק המחוקק, והיה זה כבר לפני שנות דור, בשנת 1969, את חוק ועדות חקירה. זה קבע כי ועדת חקירה ממלכתית תורכב על ידי אחד משופטי בית המשפט העליון, שאינו שייך לא לרשות המבצעת ואינו גורם פוליטי. בכך, ביקש המחוקק להבטיח שהוועדה תפעל באופן בלתי תלוי, עצמאי ומנותק מבעלי השררה השלטונית, ותביא לתוצאה שתהיה טובה לציבור – והוא הנמען הראשי – ולא בהכרח למי שאוחזים בהגה השלטון.
16 ועדות החקירה שפעלו מאז נחקק החוק, ובראשן ועדת אגרנט לבדיקת לקחי מלחמת יום הכיפורים, וועדת כהן לבחינת אירועי מלחמת לבנון, מלמדות שדרך זו היא הראויה ביותר להבטחת אמון הציבור במסקנותיה, גם אם נושאי השררה השלטונית לא תמיד שבעו נחת מתוצאותיהן. כל הוועדות שקמו מאז עשו מלאכתן נאמנה, בלי שפריץ ובלי טיוח, ללא מורא וללא משוא פנים, ולא נרתעו גם מהטלת אחריות על נושאי משרה בכירים.
המחדל הנורא שהביא לתוצאות הרות האסון של 7 באוקטובר, ומספר הנפגעים העצום בגוף ובנפש, מחייבים שכך יהיה גם הפעם. כאשר סטו מנוהל זה, כגון בהקמת ועדת בדיקה "ציבורית ממשלתית" לבחינת אירועי המשט הטורקי, הוטל ספק בעצמאות הוועדה ובטיב מסקנותיה. כפתגם הידוע: ״אם זה לא שבור ופועל כראוי כל השנים - אל תנסה לתקן את זה״.
את ה"מיוחדים שלנו" עדיף להשאיר למסעדה, לא לוועדת חקירה שחייבת לברר את האמת עד תום כדי למנוע אסונות עתידיים מסוג זה. העברת מרכז הכובד בהקמת הוועדה וקביעת הרכבה לפוליטיקאים, גם אם יהיו שותפים לה אנשים מימין ומשמאל, תעקר מתוכן ניטרליות זו, תפגע בעצמאות חבריה ותביא לחוסר אמון במסקנותיהן.
את המחיר הכבד שאפשר ויהיה כרוך בכך, לא רק בעניין בירור האמת ובחינת אירועי העבר לאשורן, אלא גם במבט צופה פני עתיד ותיקון המעוות הדורש תיקון, עלולים חס ושלום לשלם כולנו.
