"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אושר בקריאה ראשונה חוק הרבנים המרוכך: הממשלה תוכל לתקצב תקנים במועצות דתיות

התקציבים יוקצו על פי אמות מידה שיקבע השר לשירותי דת ובהתייעצות עם שר האוצר • 52 ח"כים תמכו בהצעה, אל מול 38 חברי כנסת שהתנגדו, והיא תוחזר לדיון בוועדת החוקה

,עודכן
0השמעה
השר מלכיאלי בכנסת. צילום: אורן בן חקון

הכנסת אישרה הלילה (שני) בקריאה ראשונה את חוק הרבנים המרוכך, לפיו הממשלה תהיה רשאית לתקצב שכר ותקנים במועצות דתיות, נוסף על סכומי ההשתתפות שמקבלות המועצות הדתיות מן הממשלה. הדברים יקבעו על פי אמות מידה שיקבע השר לשירותי דת ובהתייעצות עם שר האוצר. 52 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 38 חברי כנסת שהתנגדו, והיא תוחזר לדיון בוועדת החוקה.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "סעיף 11 לחוק שירותי הדת היהודיים קובע כי הממשלה והרשות המקומית נושאות בהוצאות התקציב של מועצה דתית. סעיפים 11א עד 11ז לחוק מסדירים את היחס שבין סכום ההשתתפות של הממשלה בתקציבה של מועצה דתית לסכום ההשתתפות של הרשות המקומית שהמועצה הדתית היא בתחומה.

"מטרת התיקון המוצע היא לאפשר לממשלה לתקצב שכר ותקנים של בעלי תפקידים שונים במועצות הדתיות שמונו כדין (למשל רבנים שמונו או שנבחרו, לרבות רבנים אזוריים, רבני יישובים ורבנים וקייסים לעדה האתיופית, בלניות, וכן בעלי תפקידים נוספים), נוסף על סכומי ההשתתפות שמועצות דתיות מקבלות בהתאם להוראות החוק הקיים, ובלי שיהיה בכך כדי לחייב את הרשות המקומית בסכומי ההשתתפות מטעמה בשל הוצאות אלו".

ח"כ ארז מלול מש"ס (ארכיון),צילום: נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

יוזם הצעת החוק, ח"כ ארז מלול הציג את ההצעה ואמר: "החוק הזה בסך הכל מסדיר את שיטת התקצוב, מי שיקבע מי יהיו הרבנים זה לא שר הדתות אלא היישוב עצמו, ורק אם הוא רוצה רב. לא ייתכן שאתם תנצלו כל מה שקשור ליהדות כדי לנגח ולהסית בצורה פופוליסטית".

השר לשירותי דת ח"כ מיכאל מלכיאלי סיכם לפני ההצבעה את הדיון במליאה ואמר: "הניצחון הוא של נשים צדקניות שרוצות ללכת למקווה ויש פקידים שלא יודעים אם אפשר לאפשר להם את זה או לא. אף אחד מהתוקפים כאן לא הבין את החוק וערבב בין חוקים אחרים. הצעת החוק הזו אין לה עלות. החלטתם שזה חוק ג'ובים ואז אתם שואלים איך זה ייתכן? אתם יודעים שזה לא נכון אבל טוב לכם להצטרף למקהלה שהמציאו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר