"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפרשות בלשכת נתניהו מציגות דפוס ברור: התרבות מקולקלת, מגיע לנו יותר

בלשכת רה"מ סימנו מטרה: להטיל את האחריות על מחדלי 7 באוקטובר על צה"ל • בדרך - כל האמצעים כשרים, כולל ניסיונות סחיטה לכאורה • שרים בכירים מכנים את אנשי לשכת ראש הממשלה "עבריינים בחליפות, אנשים שהם תת־רמה"

,עודכן
0השמעה
ישיבה בלשכת רה"מ (ארכיון). צילום: דוברות ראש הממשלה

הבחירות בארה"ב וניצחונו ההיסטורי של טראמפ, יחד עם פיטורי גלנט ובשילוב צו איסור פרסום, מטשטשים את הפרטים המלאים בפרשות החמורות שנבדקות בהן מעורבים בלשכת נתניהו.

הפרשה השנייה שנבדקת כבר כמה חודשים אך מותר לספר עליה רק מעט, חושפת את הסיפור כולו ולמעשה מבהירה את הרקע גם לפרשה הראשונה. נתניהו ואנשיו, ברגע שהתאוששו מההלם של 7 באוקטובר, סימנו מטרה ברורה - להטיל את כל כובד האשמה במחדל על צה"ל ועל שב"כ. אמ־מה, אולי יש פרוטוקולים של דיונים ביטחוניים שבהם נתניהו לכל הפחות קיבל את עמדת מערכת הביטחון, לא אתגר אותה וגם היה עמוק בקונספציה של "חמאס מורתע"? מחשש לכך, יש חשד כי בכירים בלשכה ניסו לשפץ פרוטוקולים, סיכומים, יומני שיחות של דיונים ביטחוניים. למעשה החשד הוא לא רק לשיפוץ פרוטוקולים וניסיון לשנותם, אלא יש חשש לכאורה לניסיון סחיטה. לא פחות.

הפרשיות קשורות אחת בשניה. אלי פדלשטיין עם ראש הממשלה נתניהו,צילום: לע"מ

מקורות המעורבים בפרטים אומרים כי עולה חשד שלפיו בכיר בלשכת נתניהו פעל להשיג חומר אישי אינטימי על אחד מהקצינים במזכירות הצבאית, וניסה לעשות בחומר הזה שימוש כדי לסחוט לכאורה בעקיפין את הקצין כדי שייתן לו את התכתובות הביטחוניות. על פי אותם מקורות, התכתובות הביטחוניות שבעיקר עניינו את אנשי לשכת נתניהו עוסקות בשעות של סוף ליל 6 באוקטובר עד אחרי השעות הראשונות של מתקפת חמאס. מי שהתלונן על החשדות בדבר ניסיון לשינוי תכתובות הוא המזכיר הצבאי הקודם של נתניהו, האלוף אבי גיל, שפנה ליועמ"שית בבקשה לחקור את הפרשה.

הפרשה הזו מצטרפת לפרשת פדלשטיין, שבה יש חשד לערוץ לא חוקי של גניבת מסמכים מצה"ל. המסמך שעומד במרכז הפרשה הוא מסמך שהודלף לעיתון הגרמני "בילד", תוך סילוף והתאמתו לנרטיב של ראש הממשלה בסוגיית החטופים.

אין קו אדום

אם החשדות יתבררו כנכונים, שתי הפרשות גם יחד מציגות דפוס פעולה ברור: לכאורה, בלשכה הבכירה במדינה אין קו אדום שלא יחצו כדי לשרת את האינטרס של המנהיג. פלילי או לא - הכל כשר. על סף בסיסי של מוסר אין בכלל מה לדבר. החשדות לגניבת המסמכים וניסיונות הסחיטה קשורים כולם במטרה להפיל את האשמה במחדל 7 באוקטובר על צה"ל. המטרה הזו משרתת את מטרת העל - לשמר את שלטון נתניהו.

"לא מקדם כלום". צחי ברוורמן,צילום: דודי ועקנין

אי אפשר לנתק את רוח המפקד מפעולותיהם של אנשי הלשכה. אומנם ברמה הפלילית הוא עשוי לצאת ללא רבב, אך האם באמת לא ידע על חציית הקווים בלשכתו? התשובה ברורה.

כאשר שואלים שרים בממשלה, הם מודים: "נתניהו הקיף את עצמו באנשים שהם תת־רמה. הם מתנהגים כמו עבריינים בחליפות". על הבכיר בלשכה, ראש הסגל צחי ברוורמן, אומרים שרים בכירים: "הוא באמת כלומניק, עסוק רק בכך ששרים לא יתקרבו לנתניהו. הוא לא מקדם כלום בקואליציה, מעולם לא הביא פתרון לאף בעיה. יש לו גינונים של עבריין".

עוד לפני פרסום הפרשות, בלשכת נתניהו יש תרבות מקולקלת. אסיפת חומרים על יריבים פוליטיים, אי־הקלטות ותמלולים של דיונים ביטחוניים בתחילת המלחמה, הכפשות אנונימיות ברשת, ואפילו שתיית אלכוהול בקריה לפני ואחרי דיונים ביטחוניים רגישים. הם מסתובבים בתחושה כי הם יכולים לעשות במדינה כבשלהם.

גם תומכי הממשלה יסכימו כי בלשכה הבכירה במדינה צריכים לשבת אנשים ראויים ומוכשרים, עם טוהר מידות. מגיע לנו יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר