"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
גורל חוק הגיוס נמצא בידיו של אדלשטיין - שמקשיח עמדות
הנוסח שאושר בקריאה ראשונה והנתונים שהציג צה"ל בוועדת החוץ והביטחון - כל אלה לא רלוונטיים בעיני היו"ר, שמבין שהצבא צריך כעת יותר חיילים • אל מול התלהמותם של חברי הכנסת, הדרישה החרדית וזעקת המילואימניקים - האתגר גדול מתמיד
יולי אדלשטיין. צילום: אורן בן חקון
פרשנות

גורל חוק הגיוס נמצא בידיו של אדלשטיין - שמקשיח עמדות

הנוסח שאושר בקריאה ראשונה והנתונים שהציג צה"ל בוועדת החוץ והביטחון - כל אלה לא רלוונטיים בעיני היו"ר, שמבין שהצבא צריך כעת יותר חיילים • אל מול התלהמותם של חברי הכנסת, הדרישה החרדית וזעקת המילואימניקים - האתגר גדול מתמיד

יהודה שלזינגר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

יולי אדלשטיין הוא השף הראשי. בימים אלה נרקחת במסעדה שלו, ועדת חוץ וביטחון, מנת הדגל של מושב הכנסת הקרוב - חוק הגיוס. יש לו כוח דרמטי ביד: הוא יכול להשהות, לעכב, לגרור, לקדם, לצאת ציבורית פומבית נגד החוק או בעדו - לכל אלה השפעה משמעותית.

בשבועות האחרונים ובימים אלה ממש יושבים גורמי מקצוע של הוועדה ומנסחים את החוק. החוק אמנם כבר עבר קריאה ראשונה, אבל הנוסח שאושר לא רלוונטי. אין חוק שנכנס לוועדה ויוצא אותו דבר, בטח לא חוק דרמטי כמו חוק הגיוס. אדלשטיין משווה ומעלה: לשיטתו, לא רק מה שעבר בקריאה ראשונה לא רלוונטי כעת, אלא אפילו הנתונים שמסר בכיר צה"ל בוועדה שלו לפני שבועות ספורים כבר לא רלוונטיים. קציני צה"ל נקבו במספר 3,000 של מגויסים בשנה, שביכולתם וברצונם לגייס, זאת נוסף על 1,800 שכבר משרתים. אך אדלשטיין חושב שיש לשקול נתון זאת שנית, בשל הצורך ביותר חיילים.

המלחמה העמיקה את הצורך. גיוס חרדים (ארכיון, למצולמים אין קשר לכתבה), צילום: דובר צה"ל

קשה להגדיר את תפיסתו בסוגיית הגיוס כ"אמצע": הוא לא מסכים עם הקו ההחלטי של לפיד וליברמן שקורא "גיוס לכולם", אך גם לא קרוב לעמדת החרדים. אדלשטיין רוצה שיעורי גיוס חרדים גבוהים יותר והעדפה מתקנת למשרתים. הוא בעיקר רוצה ללכת על הקו הדק שבין מתחת החבל לקריעתו - אך ספק אם זה אפשרי.

דיון בוועדת החוץ והביטחון. קיים חמישה דיונים פומביים - והתייאש, צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אדלשטיין לא כפוף ליואב גלנט, ואי-התמיכה או ההתנגדות הצפויה של שר הביטחון לחוק לא רלוונטית מבחינתו. מכעיס אותו, ודי בצדק, שעוד לפני שפורסם החוק כבר מגדירים אותו כ"חוק השתמטות" ולא נותנים לו צ'אנס. ההגדרה הציבורית חשובה לו, המתקפות שהוא סופג ממתנגדי הממשלה בקפלן ומ"אחים לנשק" כבר חודשים ארוכים לא מזיזות לו - אבל נשות המילואימניקים שכותבות לו הודעות כמו "אל תיתן לזה יד" חשובות לו.

האתגר של אדלשטיין בוועדה גדול. גם הייעוץ המשפטי לא משתף פעולה עם הוועדה, וכבר הודיע לו בפומבי כי הם רואים בעייתיות באופן שבו נולד תהליך החקיקה (דין רציפות מכנסת קודמת).

מעבר לכך, יש בעייתיות באופן התיאטרלי שבו מתנהלים הדיונים הפומביים בכנסת. אדלשטיין ערך חמישה דיונים פומביים עוד בספטמבר והתייאש: כל חבר כנסת מגיע לנאום ולהשתזף מאור המצלמות, כל ארגון או עמותה באים בשביל עוד הודעה לתקשורת. ספק אם אדשלטיין יוכל לנפק חוק שיעבור את כל המשוכות העומדות בפניו. המבחן הגדול שלו מתחיל היום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...