נתניהו מוכן לוועדת חקירה ממלכתית - אבל יש לו תנאי

לפעמים זה נראה כאילו מדינת ישראל דורכת במקום: חיילים עדיין נלחמים בלבנון, נבחרת הכדורגל עדיין רחוקה מהעפלה למונדיאל, אפילו בטלוויזיה עדיין נותנים אהוד יערי. 51 שנה עברו מאז מלחמת יום כיפור והדיונים סביב ועדת חקירה נשמעים דומים: אמ"ן אשם, פיקוד הדרום נכשל, הדרג המדיני אחראי, וכו'.

ועדת אגרנט לחקירת מלחמת יום כיפור הוקמה קצת פחות מחודש מהרגע שהסתיימה המלחמה. גם כיום אומר ראש הממשלה שלא תוקם ועדה לפני סיום המלחמה. לדבריו, ודי בצדק, אף אחד ממנהלי המלחמה, דרג מדיני וצבאי, לא יכולים לשבת עכשיו במשך שעות עם עורכי דין, לאסוף חומרים ולשייף טיעונים. עכשיו הזמן לנצח במלחמה.

ההבדל בין אז והיום נעוץ כנראה בהרכבה של הוועדה שתקום. את הדעות השונות על הקמת ועדת חקירה צריך לחלק לכמה חלקים: האופוזיציה (וגם גלנט) מעוניינים בהקמת ועדת חקירה על פי החוק - הממשלה מקימה ועדה, ונשיא בית המשפט העליון ממנה את חבריה ואת השופט שעומד בראשה. שר האוצר סמוטריץ' וכמה שרים וח"כים בליכוד תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, אך מתנגדים בתוקף לכך שמי שימנה אותה או יעמוד בראשה יהיה שופט.

בשבוע שעבר אמר סמוטריץ': "אין לי טיפת אמון בבית המשפט ואני לא מוכן שיעמדו בראש ועדת החקירה אנשים שנמצאים בניגודי עניינים על סטרואידים, כאלה שאנחנו יודעים מה עמדתם על הממשלה ושהמסקנות שלהם ידועות מראש". יש גם דעה נוספת, ואולי החשובה ביותר, של ראש הממשלה נתניהו, שמוכן לקבל ועדה שבראשה יעמוד שופט, אך גם כל גורם אחר שבקיא בסוגיות ביטחוניות. לדעתו, הוועדה צריכה להיות מוגדרת כ"ועדת חקירה מיוחדת", הרכבה יוסכם על 80 חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה וסמכויותיה יהיו מוגדרות היטב ומרחיבות, כך שגם חלקו של בית המשפט ושיקולים משפטיים שנכנסו בשנים האחרונות לזירות הלחימה ייבחנו לעומק.

בניסיון למצוא אלטרנטיבות לשופטים עלו בסביבת רה"מ שמות כמו צבי האוזר או יובל שטייניץ, שניהם שימשו יושבי ראש ועדת החוץ והביטחון, אך מייד ירדו מהפרק, שכן גם הם יכולים להיחשב כמי שכיהנו בשנים רלוונטיות למלחמה. הדוגמה שלוקחים אנשי ראש הממשלה היא מאירועי האסון בהר מירון. אז, בית המשפט היה מעורב בדיונים על סמכויות הניהול בהר לפני ההילולה. האם ועדת חקירה שמונתה על ידי נשיא בית המשפט העליון יכולה גם לחקור אותו על החלטתו בעניין? שאלה קשה. כך גם בעניין המלחמה. דוח גולדסטון על מבצע עופרת יצוקה ואירועי המרמרה הכניסו לצבא את שיח השיקולים המשפטיים בפעילות מבצעית.

בעבר סיפר הפצ"ר לעיתונאי רון בן ישי כי בחיל האוויר ובחיל התותחנים יועצים משפטיים היו מעורבים בבדיקת מטרות שהביא המודיעין. ומה לגבי "בג"ץ העינויים" המפורסם, שדן בכוח הפיזי שניתן להפעיל על מחבלים - האם הוא סייע למלחמה בטרור או דווקא הזיק לו? נתניהו רוצה לבדוק גם את השופטים.

ועדת אגרנט שמעה 90 עדים במשך 156 ישיבות. נגבו עדויות של 188 ונאספו כ־550 מסמכים. אפשר להעריך שוועדת חקירה ל־7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל תהיה גדולה ומשמעותית הרבה יותר. את מסקנותיה נקבל, אם בכלל, רק בעוד שנים ארוכות.