"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אם 7 באוקטובר לא שינה את השיח הפוליטי, ספק אם משהו יכול לעשות זאת

לפני שנה, לאחר מתקפת חמאס נדמה היה שמצבו הפוליטי של נתניהו בקרשים • למרבה התדהמה, לא רק שהממשלה לא נפלה - היא אפילו התחזקה וצירפה אליה את סער • עכשיו ברור יותר מאי פעם - ששום דבר לא השתנה

,עודכן
0השמעה
גדעון סער ובנימין נתניהו. צילום: חיים צח/לע"מ

כל כך הרבה דברים השתנו בשנה האחרונה: משפחות שלמות נמחקו, ילדים הפכו ליתומים, הורים קברו את ילדיהם הגיבורים, פצועים ילמדו ללכת מחדש, אנשים נאלצו לנטוש את בתיהם והתחילו חיים במקומות אחרים, ולאט־לאט גם הגרועים שבאויבינו חוטפים מכות אנושות וחולפים מן העולם. כל כך הרבה השתנה. חוץ מדבר אחד - הפוליטיקה הישראלית. היא, למרבה התדהמה, נשארה בדיוק אותו דבר.

ההלם, התדהמה, ובעיקר הכעס על המחדל והכישלון חסרי התקדים של 7 באוקטובר, כוונו לראש הממשלה ולממשלתו. נתניהו ידע מכות פוליטיות קשות, פיגועים נוראיים, מגיפה, יוקר מחיה בשמיים, כתבי אישום, מערכות בחירות עם מבוי סתום ומחאות. את כולם נתניהו שרד. אחרי 7 באוקטובר מצבו הפוליטי היה בקרשים, גם בקרב מחנה תומכיו ברור היה שמהכישלון הזה הוא כבר לא יתאושש. חברים במפלגתו של נתניהו כבר תכננו את צעדיהם ליום שאחרי מתוך הבנה שזה ייקח חודשים ספורים, וזהו - מזה הוא כבר לא יתאושש. "נתניהו גמור", הם אמרו.

גנץ. הוביל בסקרים ,צילום: יהושע יוסף

עברה שנה, ולמרבה התדהמה ממשלת נתניהו לא רק לא נפלה - היא אפילו התחזקה וביצרה את כוחה עם הצטרפותו של גדעון סער לקואליציה.

הסקרים הפוליטיים בחודשים הראשונים שאחרי 7 באוקטובר הראו נתונים שלא נראו מעולם בכהונת נתניהו: גנץ ראה מקרוב את ה־40 מנדטים, הליכוד התרסק לחצי מכוחו, רק במארס האחרון הסקרים הראו ש־40% מתומכי הליכוד בעד הקדמת הבחירות, והנתון החשוב ביותר: במשך כמה חודשים נתניהו נדחק ממקומו כמועמד המתאים ביותר לראשות הממשלה לטובת גנץ או בנט.

ואז זה קרה שוב. בחודשים האחרונים, החל מאזור אוגוסט, אי־שם באזור הדיון הציבורי על ציר פילדלפי ולנוכח ההצלחות הפנומנליות בצפון, המגמה מתהפכת, הליכוד מתאושש ונתניהו חוזר להוביל בשאלת ההתאמה. כוחו של גנץ נחתך בחצי, לפיד השלים עם הירידה בכ־10-9 מנדטים ודורך באזור ה־15-14 מנדטים.

הרדידות מובילה לאיבוד היכולת לדון בצורה עניינית בנושאים כמו אסטרטגיה וטקטיקה, הצלחות וכישלונות, אחריות והתפטרות. הכל נגוע במחלת הפוזיציה

יש לכך לא מעט הסברים: ההצלחות הצבאיות המרשימות, חוסר האונים של האופוזיציה, יחד עם ההתלבשות שלה ושל מחאות קפלן על נקודת התורפה של הממשלה, החטופים, עם האובססיה של חלקים בתקשורת הישראלית נגד נתניהו - כל אלה דחקו את כל תומכי נתניהו שהראו אכזבה ממנו, בחזרה לזרועותיו.

מליאת הכנסת.,צילום: קוקו

שנה אחרי 7 באוקטובר המפה הפוליטית לא השתנתה, תומכי הממשלה מול מתנגדיה, אנשי "רק ביבי" מול "רק לא ביבי". הרדידות הזו מובילה לצרה צרורה: איבוד היכולת לדון בצורה עניינית, בוגרת ורצינית בנושאים החשובים ביותר כמו מהן תפיסות "ימין" במשך 17 שנה של קונספציה, האם התפכחנו מתהליכי שלום מול רוע טהור, אסטרטגיה וטקטיקה, הצלחות וכישלונות, אחריות והתפטרות. הכל נגוע במחלת הפוזיציה ושיח פוליטי. אם 7 באוקטובר לא שינה את זה, ספק אם משהו יכול לעשות זאת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר