סער(ה) על בלימה: נתניהו צפוי להרוויח מכל תרחיש

צרכן החדשות הממוצע אולי אינו הבחין במחזה המדהים שהתרחש השבוע, ושיקף באופן מטורלל את המתרחש לאחרונה במדינת ישראל.

באופן חריג, ביום שני בשעה 12:55 דיווחנו הכתבים הפוליטיים לציבור, מפי גורם בכיר במשא ומתן בין גדעון סער לנתניהו, כי יש "אירוע ביטחוני לא פשוט, שלא בטוח שיאפשר כרגע להחליף שר ביטחון". העיניים של כולם הופנו מייד אל הכתבים הצבאיים, ואלה בכלל התעקשו כי מידיעתם אין שום כוננות חריגה בצפון הארץ, וזה מוזר כי הכתבים הפוליטיים טוענים שקורה משהו.

מדובר בספין של גורמים אשר רוצים בהשארת גלנט בתפקידו, טענו פרשנים. כעבור פחות משעתיים כל העולם שמע על "מבצע הביפרים" בלבנון, שעל פי פרסומים זרים מיוחס לישראל. אם אותם דיווחים נכונים, זוהי תמונת מראה עגומה ומבעיתה כי קודש וחול, פוליטיקה וביטחון, משמשים בערבוביה.

נכון לכתיבת שורות אלה, גדעון סער עדיין לא שר הביטחון של מדינת ישראל. ההסכם טרם נחתם, אולם אין פערים בין הצדדים, למעט המציאות שמונעת את חתימתו. לנוכח ההסלמה בצפון, לא ברור אם המהלך יושלם בימים הקרובים או שמא יידחה גם מעבר לשבוע הקרוב. נצח במונחי פוליטיקה.

בינתיים, גם בימין הממלכתי וגם בליכוד מאמינים כי אפשר לבצע את ההחלפה בין גלנט לסער ברגע שתתאפשר. התכנון היה לסיים את המהלך לפני נסיעת נתניהו ביום שני בערב לעצרת האו"ם, אך כעת גם סער עצמו וגם ראש הממשלה לא יודעים לקבוע מתי סער ייכנס לממשלה במציאות המשתנה. עם זאת, הרצון לא השתנה.

בלשכת שר הביטחון עדיין לא יכולים לנשום לרווחה. אמנם לקח לנתניהו שנה וחצי להתאושש מהטראומה של "ליל גלנט", אך כעת נתניהו כבר חצה את הרוביקון והחליט עקרונית לפטרו שוב. בסביבתו מעריכים כי גם אם זה לא יהיה סער, לבסוף ימונה למשרד הביטחון בכיר אחר מהליכוד, כגון ישראל כ"ץ או אבי דיכטר.

חוסר האמון בין נתניהו לגלנט עמוק, אך האינטרס המובהק להזיז בנקודת הזמן הזו את שר הביטחון מהתפקיד הוא פתרון לנושא חוק הגיוס, שהיה המחולל הראשי של האירוע. אחרי שהאדמו"ר מגור דפק על השולחן ואיים שנציגיו לא יצביעו על התקציב, הבין נתניהו כי עליו לפעול ומהר. זה לא משנה שהאדמו"ר דופק על השולחן בכל פעם, ושמדובר באיום סרק שכן אין לחרדים אלטרנטיבה - ראש הממשלה, שידוע בפרנויה שלו, מגיב היטב לאיומים על שרידות הקואליציה.

מתגייסים בשביל חוק גיוס

בצר לו, היה ראש הממשלה צריך לפנות ליריבו המר משכבר הימים. ההסכם בין סער לנתניהו לא יכלול נוסח מוסכם לחוק הגיוס. הבעיה עם גלנט בנושא היא שהוא מסרב לאפשר למשרד הביטחון וצה"ל לשרטט את החוק שבו הם יתמכו.

גלנט לא מוכן לאפשר להם לעסוק בתוכן, כל עוד אין תמיכה של חלקים באופוזיציה. חוק ללא תמיכת צה"ל לא יזכה לרוב בליכוד, ובטח שלא לגיבוי היועמ"שית. החרדים מוכנים לספוג את המכסות שצה"ל ידרוש, אלפים בודדים מדי שנה, בלבד שיובטח להם בקריצת עין כי אותם אלפים לא יילקחו מספסלי בית המדרש.

חוק כזה יאפשר את החזרת התקציבים שנשללו מהחרדים. סער צפוי לתמוך בחוק עם מכסות לפי דרישות צה"ל, אך יבטל את האיסור לדון בסוגיה. מתברר שזה תנאי סף הכרחי לשר ביטחון בישראל ערב מלחמה אזורית.

מלבד הגיוס, סער לא מתיימר להכניס להסכם תיקון לכל טענות מתנגדי הממשלה. לא ועדת חקירה ממלכתית, וגם לא וטו מובהק נגד קידום חקיקה משפטית של יריב לוין. כן יהיה סעיף העוסק בנושא המשפטי, שיבטא באופן כללי את הפער בין סער לממשלה בנושא, אולם לא יהיו התחייבות ספציפיות של הצדדים.

מקורות במשא ומתן מספרים כי סער דרש חופש הצבעה בנושאים מסוימים, אך טרם קיבל אישור לכך מנתניהו. גורמים בליכוד טוענים שיעתרו לבקשתו.

סולל את דרכו בחזרה לליכוד

רבים כועסים על סער. הפוליטיקאי שהיה סמל "רק לא ביבי", נטש את הליכוד בגלל מנהיג התנועה, אמר בשלל ראיונות כי נתניהו הוא סכנה לישראל וכי מניעיו האישיים קודמים לאינטרס הלאומי - חוזר עכשיו לאותה מיטה שהוא זעק ארבע שנים כמה היא חולה.

עם זאת, את הסימנים למהלך סער זרע כבר מ־7 באוקטובר. אז למעשה נשבר החרם על נתניהו, כאשר גנץ נכנס לממשלה. לאחר מכן התפצל סער מהמחנה הממלכתי, והיה נשאר בממשלה אם היו מציעים לו קבינט מלחמה ויכול להיות שהיה מכהן בה עד עכשיו.

בראיון לערוץ הכנסת אמר סער לפני כמה חודשים כי "צריך להסיר את החרם על נתניהו". כלומר, ללא קשר למהלך הנוכחי, סער החליט להתנתק מתפיסת "רק לא ביבי". בחודשים האחרונים השניים ניהלו גם שיחות אינטימיות ביחס למהלכי המלחמה. שיחות שהחלו כאשר סער היה חבר ממשלה, והתחדשו במסגרת המשא ומתן הנוכחי כדי לוודא שהם רואים עין בעין את ענייני הביטחון.

ברור לכל כי סער ישווק את המהלך כרצון להשפיע על שינוי הכיוון במלחמה, ולא מתוך שיקולים פוליטיים. ספק אם היה עושה זאת במציאות שבה מפלגתו היתה זוכה באופוזיציה למספר נכבד של מנדטים בסקרים, או אם היה מצליח להתחבר עם בנט וליברמן. בכירי הליכוד, שלא ששים לקבל חזרה את סער, מלינים שהוא סלל את נתיב החזרה מרגע שפרש מהמפלגה. אין זה סוד כי סער שמר על קשר טוב עם השטח הליכודי, פעילים, חברי מרכז, ראשי ערים, ח"כים ושרים.

כשנתניהו מרוויח מכל תרחיש

כאמור, גדעון סער תלוי על בלימה, וגם המציאות הביטחונית. למרבה הציניות, כל תרחיש מסייע פוליטית לנתניהו. או שהמצב יירגע, סער ימונה, יזיז דברים בגיוס והחרדים יירגעו; או שהמצב יסלים וצה"ל יפתח במלחמה כוללת עם לבנון, שלא תאפשר לחרדים לממש את איומיהם לפרק את הממשלה. על הדרך, נתניהו הצליח גם להרתיע את גלנט.

אם זו היתה סדרת טלוויזיה, אולי היינו נהנים.