אריה דרעי מציין בימים אלה 40 שנה בחיים הציבוריים־פוליטיים. הוא התחיל בשנת 1984, כמזכיר מועצת חכמי התורה, ומאז התגלגל עד היום.
דרעי ראה הכל, אבל ממש הכל - ממשלות קמות ונופלות, מלחמות ומבצעיים צבאיים, רגעים קריטיים למדינת ישראל, מסעות בחירות מטלטלים, רגעים פוליטיים דרמטיים, פרשות משפטיות ועוד. דרעי היה שם ברגעי שיא עם 17 מנדטים וגם בשפל במעשיהו. ניסיונו הארוך מסייע לו להבליג, לקחת בפרופורציה, לא להתרגש ולהתרגז מכל פרובוקציה, להבין את המשחק והרבה פעמים להתעלם. למרות הכל, יש אחד שמצליח להוציא את אריה דרעי מדעתו - איתמר בן גביר.
ללא קרדיט
קרוביו של דרעי מספרים שכשנשמעות המילים "בן גביר", הוא מייד מתחיל להתגרד, לסדר את הכיפה בתנועה המפורסמת שלו בקצב מהיר יותר, הדם מתחמם והמילים נשלפות: "לא נורמלי", "בלתי נסבל", "ילד קטן", "אי אפשר איתו", "נמאס", "קואליציה מופרעת" - רפרטואר שלם הממחיש סלידה עמוקה.
דרעי היה מעדיף שותפים אחרים. עם גנץ ואיזנקוט הוא מסתדר מעולה. והוא לא היחיד. גם יו"ר הקואליציה, אופיר כץ, עבר משלב ההתנגחות עם בן גביר לשלב הבוז והביטול. בן גביר תוקף - כץ מתעלם. נותן לו לרקוע ברגליים. לתפיסתו, כולם יודעים שבן גביר משקר על המתרחש בהצבעות בכנסת ולכן אין טעם להתייחס כלל.
כל מרכיבי הקואליציה מאוחדים ברצונם לנטרל את בן גביר, להוציא מידיו את כוח־העל הפוליטי - כוח האולטימטום - ולהפוך את אצבעותיו ללא מכריעות וכתוצאה מכך גם להפוך אותו לחסר כוח ומשמעות.
הפתרון הוא הגדלת הקואליציה. האמצעי: גדעון סער. אישים בכירים ודומיננטיים בקואליציה כמו סמוטריץ', דרעי ולוין רוצים את סער ואנשיו בפנים, אך בינתיים זה לא מתבשל.
התרחישים שמדברים עליהם במערכת הפוליטית מרחיקי לכת. השבוע הועלה תרחיש מחוכם במיוחד, ולפיו סמוטריץ' יפנה את תפקידו כשר במשרד הביטחון עבור סער, וכך סער יעשה דריסת רגל בממשלה, ייכנס לתפקיד משמעותי, ובהמשך, אם ירצה נתניהו להיפטר מגלנט, סער יירד מהקומה ה־15, לשכת שר במשרד הביטחון, אל הקומה ה־14, שם ממוקמת לשכת שר הביטחון.
ככה כולם ירוויחו: סער ייכנס לתפקיד בולט, גלנט יתיישר עם נתניהו או שיפוטר, סמוטריץ', שרוצה מדיניות שונה מזו של גלנט, ישמח לראות את שר הביטחון מתחלף, הקואליציה תורחב, ובן גביר ינוטרל.
ספק אם התרחיש הזה ייצא לפועל מכמה בעיות עיקריות: סמוטריץ' לא יוותר על תפקידו במשרד הביטחון. משרד האוצר הוא משרד בעל כוח משמעותי, אבל הוא גם משרד קשה, סיזיפי, כפוי טובה, בטח בתקופת מלחמה. משרד הביטחון הוא משאת חייו של סמוטריץ', והוא מיישם בו את האידיאולוגיה על פיתוח ההתיישבות, מינהל אזרחי ועוד, שבשבילה נכנס לפוליטיקה.
בעיה אחרת היא ההתנגדות בסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו לצירופו של גדעון סער, בגלל חוסר אמון כלפיו והחשש שזה יתהפך על נתניהו בעתיד.
עד שיקרו שינויים בהרכב הקואליציה, אם בכלל יקרו, החרדים נמצאים במלכוד. אין להם ממשלה אחרת, ובזמן כהונת הממשלה הנוכחית התרחש מבחינתם הנזק הגדול אי פעם - גיוס בכפייה, ביטול תקציבי ישיבות ומעונות היום, אין רבנים ראשיים ואין מינויי דיינים.
החרדים ושאר השותפים מפנים אצבע מאשימה אל גורמי המשפט, אבל בשורה התחתונה, זה המצב וזה קרה עכשיו.
האופק מבחינת החרדים עלול להיות גרוע יותר. התקדים כבר נקבע, ואם בממשלת ימין מלא־מלא החלו לגייס חרדים והפסיקו תקציבים אז שום ממשלה שתבוא בעתיד - בוודאי לא כזו שתורכב מליברמן, מלפיד או אפילו מגנץ - לא תחזור אחורה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו