"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
רה"מ נתניהו: "אין כאן שלטון של פקידים, אין סיבה עניינית להחריג את מינוי הנציב"
ראש הממשלה מגיב לאחר אישור הממשלה להליך מינוי נציב שירות המדינה: "אם אנחנו לא נותנים לפקידים להחליט על כישוריהם של ראשי מערכות הביטחון שלנו, מדוע חייבים להחריג את המינוי של נציב שירות המדינה, ולמסור אותו לידיהם?"
"מדוע שהפקידים לא יקבעו מה הם הכישורים הדרושים לראש הממשלה ולרמטכ"ל?". נתניהו. צילום: אי.פי

רה"מ נתניהו: "אין כאן שלטון של פקידים, אין סיבה עניינית להחריג את מינוי הנציב"

ראש הממשלה מגיב לאחר אישור הממשלה להליך מינוי נציב שירות המדינה: "אם אנחנו לא נותנים לפקידים להחליט על כישוריהם של ראשי מערכות הביטחון שלנו, מדוע חייבים להחריג את המינוי של נציב שירות המדינה, ולמסור אותו לידיהם?"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

"הציבור קובע גם כאן":ראש הממשלה בנימין נתניהו נימק הערב (ראשון) את אישור הממשלה למהלך שמאפשר לו עצמו לבחור את נציב שירות המדינה, ללא מכרז. כזכור, ההחלטה עברה למרות התנגדות היועמ"שית.

"יש כאן ניגוד של שתי השקפות - החלטת הפקידים או החלטת העם. אנחנו בעד החלטת העם, שבאה לידי-ביטוי באמצעות הבחירה הדמוקרטית של העם בנציגיו. רמטכ״ל, ראש שב״כ, ראש מוסד - אלה דברים שבנפשנו, שדורשים יכולת מקצועית גבוהה. ומה יקרה אם הממשלה תמנה מישהו שאינו מוכשר לתפקידים אלה? אז הציבור יחליף את הממשלה, שיכולה לקבוע מינויים חדשים. אין כאן שלטון של פקידים מורמים מעם, שיודעים טוב יותר מהממשלה. אין דבר כזה!".

נתניהו הוסיף: "אם אנחנו לא נותנים לפקידים להחליט על כישוריהם של ראשי מערכות הביטחון שלנו, מדוע חייבים להחריג את המינוי של נציב שירות המדינה, ולמסור אותו לידיהם? יתר על כן, מדוע שהפקידים לא יקבעו מה הם הכישורים הדרושים לראש הממשלה, שהשפעתו גדולה הרבה יותר מזו של הרמטכ״ל, ראש המוסד, ראש השב״כ והנציב?"

"אנחנו בעד החלטת העם, שבאה לידי-ביטוי באמצעות הבחירה הדמוקרטית של העם בנציגיו". בתמונה: נציב שירות המדינה הנוכחי, דניאל הרשקוביץ.,צילום: אורן בן חקון

כך סיים את דבריו: "הפקידים יכולים למשל לקבוע שראש הממשלה חייב להיות עם ידע כלכלי, צבאי, מדיני וכו׳. אבל זה לא יעלה על הדעת שהם יקבעו זאת. הציבור קובע גם כאן. לכן אין שום סיבה עניינית להחריג את אופן מינויו של נציב שירות המדינה, ולהכפיפו לשלטון הפקידים".

בהודעה שפרסמה מוקדם יותר היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, נכתב כי ישנה מניעה לקדם את הצעת ראש הממשלה למנות נציב שירות המדינה באופן אישי ופוליטי, ללא בדיקה מקצועית של כישורים והתאמה לתפקיד. בהרב מיארה קובעת כי יש לקבוע הליך תחרותי ופתוח לבחירת נציב שירות המדינה, על מנת לאפשר למועמדים מתאימים להתמודד על התפקיד בצורה הוגנת ושקופה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו