מינוי נציב שירות המדינה: על מה בכלל הסערה?

הרפורמה המשפטית חוזרת? עושים סדר בסערת מינוי נציב שירות המדינה:חרף התנגדות היועמ"שית, הממשלה אישרה היום (ראשון) את הצעת החלטה עלהליך מינוי נציב שירות המדינה הבא, לאחר סיום כהונת הנציב הנוכחי בסוף החודש.

בחוק שירות המדינה-מינויים, סעיף 6 נכתב: "הממשלה תמנה נציב שירות המדינה (להלן - נציב השירות); על מינויו לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 והודעה על המינוי תפורסם ברשומות". שחור על גבי לבן כך החוק וכך הנוהג שהשתרש - ממנה ראש הממשלה את נציב שירות המדינה בלי מכרז וללא ועדת איתור. לקראת סיום כהונתו של הנציב המכהן הרשקוביץ וכאשר מינוי נוסף על הפרק - הוציאה היועמ"שית חוות דעת בחודש יוני האחרון לפיו מעתה והלאה דווקא נדרשת ועדת איתור לתפקיד שבראשה שופט בדימוס.

חוות הדעת של היועמ"שית שהומצאה לקראת סיום כהונתו של הרשקוביץ בחודש ספטמבר הקרוב נשענת על החלטת ממשלה משנת 2018, אז נקבע כי הממשלה תייצר נוהל בחירה חדש לתפקיד. אלא שמאז ועד היום דבר לא נעשה ולחלופין קיבלה היום הממשלה החלטה - בניגוד לחוות הדעת החדשנית של היועמ"שית לפיה מה שהיה הוא שיהיה: ראש הממשלה יקבע את זהות הנציב ו- הוועדה למינוי בכירים תבחן את המינוי.

בתנועה לאיכות השלטון אשר מובילה את המאבק לשינוי הליך הבחירה, בעיקר בשל זהות הממנה - ראש הממשלה נתניהו, טוענים כי כעת יש שינוי נוסף בהליך הבחירה: אם בעבר הוקמה ועדה מייעצת לראש הממשלה שבחנה את התאמת המועמד לתפקיד מבחינת יכולות וכישורים, כעת רק הוועדה למינוי בכירים שבוחנת את טוהר המידות של האדם המיועד לתפקיד תתן את חוות דעתה. לטענה הזו - לא מצאתי כל בסיס בכתובים.

שורה תחתונה: הייעוץ המשפטי לממשלה הציע לראשונה נוהל למינוי נציב בניגוד לנוהג שהשתרש למינוי שבו שולט באופן בלעדי - ראש הממשלה. זולת ההצעה הזו קובע הייעוץ כי לממשלה "מניעה משפטית" למנות בכל דרך אחרת, גם לא כפי שהיה נהוג. בניגוד לחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה - התקבלה היום החלטה פה אחד כי מה שהיה הוא שיהיה:ראש הממשלה ימנה נציב, ועדה תבחן אם הוא יכול להתמנות מבחינת טוהר מידות.

ומה הלאה? את התשובה הסופית נקבל גם הפעם כנראה בבג"ץ.