הממשלה שתקום - הפרה בוטה של ההבטחה לבוחרינו

בחודשים האחרונים עשיתי כל שביכולתי כדי שרשימת ימינה לכנסת תביא הישג משמעותי בבחירות וכדי שנפתלי בנט יהיה ראש ממשלת ישראל.האמנתי בו, ביושר שלו, באהבת ישראל ובציונות שבו ותמכתי בו במלוא העוצמה. גם ברגעים אלה ברור לי לחלוטין שהכוונה טובה, אבל לא זו הדרך.

אמרת בקול רם וברור: "לא אהיה ראש ממשלה עם עשרה מנדטים, זה לא מוסרי ולא דמוקרטי". בעיניי אתה צודק. ראשות ממשלה צריכה לבטא תמיכה ציבורית מאסיבית, תמיכה ציבורית שלא זכינו לה.

דה פקטו - כל החלטה שלך כראש ממשלה תצריך את אישורה של מפלגת יש עתיד והעומד בראשה, שגדולה מימינה פי שלושה ולא חולקת איתה אותם קווי יסוד - לא בשאלות של יחסי רשות מחוקקת ושופטת, לא בשאלות של מדיניות ולא בסוגיות הנוגעות לביטחון פנים.

גם סביב סוגיות הנוגעות לדנ"א של מדינת ישראל אין הסכמה של ממש. יש עתיד מזוהה עם אסופת השבטים של ריבלין ומתנגדת לחוק הלאום - ובימינה אין ולא יהיה בלבול סביב הגדרתה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.

כתבת בקול רם וברור שבוע לפני הבחירות: "שתפו כדי שנוכל להילחם בפייק ניוז, הספין של ביבי הוא שקר מוחלט". אמרת: "הנה העקרונות שלי לממשלה הבאה: 1. לפיד לא יהיה ראש ממשלה. אני איש ימין וכך גם רוב המצביעים. 2. הממשלה הבאה שתקום תהיה ממשלת ימין... 3. נקים ממשלת ימין שאכפת לה".

בדיעבד מתברר שהספין היה של ימינה, לפיד יהיה ראש ממשלה, ואף על פי שרוב מצביעי ימינה הם אנשי ימין - הממשלה שתקום מחר היא ממשלת שמאל-מרכז בתוספת כמה עלי תאנה מהימין.ימינה הפרה את מרבית הבטחותיה לציבור הבוחרים שלה, תוך הפרה בוטה של הקוד הדמוקרטי הבסיסי ביותר: אמירת אמת לבוחר ומאמץ כן לעמוד בהתחייבויות כלפיו.

ועתה, למשמעויות של ההחלטה להקים ממשלת שמאל. בהיבט החברתי - זוהי בשום אופן לא "ממשלת אחדות", אלא ממשלה אליטיסטית המדירה יותר ממיליון מצביעי ימין - תוך מתן סטירת לחי מהדהדת לשכבות העממיות ולציבור המסורתי, שחלק ממנו גם תמך בנו בעוצמה ומוצא את עצמו נדהם למול המהלך. צודק ד"ר אבישי בן חיים כשהוא טוען שזוהי ממשלת ישראל הראשונה.

בהיבט של יחסי הכוחות שבין הרשות המחוקקת לרשות השופטת על זרועותיה, אנחנו מנחילים כאן ניצחון לפרקליטות ולרשות השופטת. הן הוכיחו כי באמצעות משפטי ראווה ניתן להפיל בסופו של דבר ראש ממשלה נבחר - גם ללא הרשעה.

הייתי שמח להיות פחות חשדן כלפי המערכת הזו, אבל התבטאויותיהם של מוביליה דוגמת שי ניצן ודינה זילבר לא מותירים מקום לספק באשר למוטיבציות הפוליטיות המנחות אותה. בסיכום, אנחנו צפויים לראות מערכת משפטית חזקה לאין ערוך לנוכח הקמתה של הממשלה הזו.

ובזירה הבינלאומית - שלא נטעה: הקמת ממשלת שמאל עם מצדדי בית הדין בהאג תהיה מכה נוספת לציר הלאומי-שמרני. אנו צפויים לראות חגיגות ניצחון בוושינגטון של ממשל ביידן, ברמאללה, בעזה ומעל לכל - באיראן.

במסכת עירובין יש מדרש יפה על ההבדל שבין דרך שהיא קצרה וארוכה לבין דרך ארוכה וקצרה. לצערי, נפתלי בנט בחר בדרך הקצרה, ואת המחיר כולנו נשלם.