"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למרות התנגדות השב"כ: הממשלה אישרה קידום הצעת חוק שנועדה למנוע מעצר מנהלי של יהודים

לפי ההצעה, שאושרה בוועדת שרים לענייני חקיקה - ייקבעו מגבלות משמעותיות ותצומצם הסמכות המצויה בידי שב"כ להכניס אזרח ישראלי למעצר מנהלי • רוטמן: ״מדובר בדרישה דמוקרטית, לצערי, ישנם גורמים המנסים לצייר זאת כאילו מדובר בהצעה העוסקת ביהודים או בערבים" • איזנקוט: נראה שאין לממשלת בן גביר-סמוטריץ׳ כל כוונה לעצור בטרם יוודאו שמערכת הביטחון נתונה למרותם"

,עודכן
0השמעה
מעצר חשוד (אילוסטרציה). צילום: שירות בתי הסוהר

הצעת החוק שיזם יו״ר ועדת החוקה חה״כ שמחה רוטמן, אשר תקבע מגבלות משמעותיות ותצמצם את הסמכות להכניס אזרח ישראלי למעצר מנהלי המצויה ביד השב״כ, אושרה היום (ראשון) בוועדת שרים לענייני חקיקה.

ח"כ עידית סילמן בהפגנה לביטול צו מעצר מנהלי שהוצא כנגד אברהם יאיר ירד (ארכיון)

הצעת החוק הנוכחית מבקשת לחזק את ההגנה על זכויות האדם בישראל ע״י קביעת פרוצדורה נוקשה יותר להוצאת צווי מעצר מנהליים כנגד אזרחי המדינה. על פי ההצעה, לא ניתן יהיה לעצור אדם במעצר מנהלי, אלא אם כן יש לשר הביטחון יסוד סביר להניח כי האדם חבר בארגון טרור ששם לו למטרה לפגוע בעצם קיומה של המדינה או לבצע מעשי טרור באזרחיה.

כיום, הסמכות הנתונה בידיו של השב״כ למעשה כמעט אינה מוגבלת והוא יכול להכניס אנשים למעצר מנהלי בעילות רחבות מאוד של הגנה על ביטחון המדינה וביטחון הציבור. בפועל, התהליך הוא חשאי ולא תחת ביקורת פרלמנטרית. העצור עצמו לא יודע מה הן הראיות ומה הן הטענות שעולות כלפיו והוא נאלץ להתמודד עם טיעונים שנאמרים בפרפרזה. השימוש בכלי הזה הינו ייחודי למדינת ישראל, וככל שנעשה בו שימוש אך ורק לצרכי התמודדות עם אתגרי הביטחון הייחודים של מדינת ישראל, ניתן להצדיק אותו בדוחק.

הצעת החוק של רוטמן מבקשת לקבוע שניתן יהיה לעשות שימוש בכלי הזה אך ורק כאשר מדובר במאבק נגד ארגוני טרור המבקשים לפגוע בעצם קיומה של מדינת ישראל או באזרחיה. ״מדובר בדרישה בסיסית ודמוקרטית. לצערי, ישנם גורמים המנסים לצייר זאת כאילו מדובר בהצעה העוסקת ביהודים או בערבים, כאשר למעשה ההצעה איננה מבדילה בין אזרחי מדינת ישראל היהודים וערבים כאח,ד וקובעת כי השימוש בכלי הזה יוגבל כאשר מדובר באזרחי מדינת ישראל ללא הבדלי דת, גזע ומין", טוען רוטמן.

לדבריו, "המחויבות הראשונה במעלה של מדינה היא לחייהם ולחירותם של אזרחיה, ולכן, השימוש בכלי המעצר המנהלי כנגד אזרחי המדינה להיעשות חייב להיעשות בצורה המצומצמת ביותר האפשרית״.

גדי איזנקוט הגיב לאישור הצעת החוק, בפוסט שפרסם בפייסבוק: "ממשלת בן גביר-סמוטריץ׳ בחסות נתניהו, ממשיכה בהרס השיטתי של ביטחון המדינה והפגיעה באינטרסים הלאומיים שלה. לאחר שהשתלטו על המשטרה והמנהל האזרחי, הגיע הזמן מבחינתם לפגוע ביכולות השב"כ", תקף.

השר לשעבר גדי איזנקוט (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

"נראה שאין להם כל כוונה לעצור בטרם יוודאו שמערכת הביטחון, כולה, נתונה למרותם ונשללת ממנה היכולת לפעול באופן ענייני כאשר הגנת מדינת ישראל והמשך קיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית, ואלו בלבד, עומדים לנגד עיניה.מערכת הביטחון מושכת בדש מעילו של ראש הממשלה: סיכון ברור להסלמה. אפשר, וצריך לעצור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר