ישראל זקוקה לפוטנציאל של החרדים יותר בתחום התרבותי העמוק מאשר כבשר תותחים

מדינת ישראל במצב מלחמה זקוקה לממשלה יציבה. שלשום, בטקס הממלכתי לזכר הרוגי אלטלנה, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אני רוצה להאמין שהלקח של אלטלנה נלמד והופנם. פילוג הוא חולשה, אחדות היא חוסן", והזהיר מפנימיעוט קיצוני שמנסה לזרוע פילוגבשעה שהחיילים נלחמים בחזית.

מובן שאותו מיעוט הגיע גם לבית הקברות בנחלת יצחק, ותוך חציית כל גבול של כבוד וצלם אנוש ערך שם הפגנה נגד הממשלה.

זאת הסיבה שהאופוזיציה, התקשורת ומערכת המשפט תוקפות שוב ושוב בגזרה הצרה של גיוס החרדים לצבא. הכל נעשה מתוך מחשבה ברורה לערער את יציבות הממשלה לעת הזאת. בדיוק הפוך מהאינטרס הלאומי.

החרדים הם מאבני היסוד של יציבות הממשלה. אולי זה לא יישמע טוב לחלק מהציבור, אבל זו גם תרומתם למאמץ המלחמתי. אין ספק שהחוק שיאיר לפיד כל כך התגאה בו כ"חוק היסטורי" בממשלה הקודמת עונה על הצרכים, שהרי בעיית כוח האדם של צה"ל לא תיפתר על ידי גיוס בשר תותחים של עוד חרדים.

זה לא אומר שישראל אינה זקוקה לחרדים כחלק מהמשרתים בצה"ל. המדינה זקוקה לחרדים משום שאלה שהתחזו לטובים ביותר התגלו כמטרות דמות שטוחות, קרטוניות, שלא הבינו את המידע הבסיסי ביותר - מעבר לגבול נמצא אויב רצחני שמתייחס ברצינות לג'נוסייד שלו.

ב־7 באוקטובר התרסקה הקאסטה של מסדר יוצאי סיירת מטכ"ל והטייסים. צמרת המטכ"ל מורכבת מהאנשים האלה, והשמות ידועים. דווקא החוליה האחרונה בשרשרת, השוטרים הכחולים ולוחמי מג"ב, תפקדו בצורה מעוררת הערצה. הם לא נזקקו להנחיה מיוצאי היחידות המיוחדות בפיקוד הבכיר.

כך שישראל זקוקה לפוטנציאל של היהודים החרדים הרבה יותר בתחום התרבותי העמוק מאשר כבשר תותחים.

לא פלא שהשת"פ של הקאסטה הצבאית והמשפטית עלול להוליד את הפגיעה הרחבה ביותר בזכויות האדם בתולדות המדינה. כפיית האידיאולוגיה של המדינה על קהילה מסורתית העוברת תהליכים הדרגתיים של הזדהות עם המדינה, באמצעי כפייה כוחניים גם אם חוקיים, היא פרידה מעקרונות יסוד של ליברליזם ודרישות מינימום של רב־תרבותיות.

כדי להיות קונסטרוקטיביים, אפשר כבר עכשיו לארגן מתנדבים חרדים לפעילות הדחופה של פיקוד העורף תחת איום טילים. גיוס כפוי מעבר להסכמות הציבוריות הפוליטיות לא יעשה את זה.