חוק הג'ובים: המפלגות החרדיות מנסות לתפוס משהו בחכה לפני שהחגיגה נגמרת

לאן נעלמה התבונה הפוליטית הידועה של המפלגות החרדיות, שבעבר היו לשון מאזניים? היכן התחכום של דרעי, החריפות של גפני, היכולת לפלרטט עם מרב מיכאלי ועם אחמד טיבי? "אין סייעתא דשמייא לממשלה", נוהגים להגיד מנהיגי הציבור החרדי בכל הזדמנות, אך נדמה שהחורבן הפוליטי החרדי הינו מעשה ידיהם בלבד.

חברי הכנסת החרדים מתוסכלים ומאיימים לשבור את הכלים. תחושתם היא שמאז שנכנסו לממשלת החלומות, מבחינתם, הם לא מצליחים לקדם ולו תוכנית אחת משמעותית עבור הציבור שלהם. הכל נתקע, הכל נופל, הכל נשרף באש הציבורית.

בעוד שבן גביר מצליח לקדם רפורמות החשובות לו, ולהחזיק את הקואליציה בגרון, החרדים גם אוכלים את הדגים המסריחים וגם מגורשים מהעיר. בכל הנושאים הקריטיים עבורם, שבשמם שלח אותם הציבור לכנסת, הם חזרו עם ציון נכשל.

דרעי, שנחשב למבוגר האחראי בקבינט המלחמה, מה ראה לשטות זו?

להתאבד בזמן מלחמה על ג'ובים מושחתים לרבני ערים, שרק יגדילו את כוחה הפוליטי של ש"ס וידאגו למקורביהם למשכורות שמנות? ככה, מהמקפצה? דווקא בשבוע שבו קברה המדינה 12 לוחמים, בזמן שהמילואימניקים קורסים, פצועים ממלאים את מחלקות השיקום, וזירת הצפון בוערת?

ניתוק מוחלט מהמדינה

אם בסיבוב האטימות הראשון של חברי הכנסת החרדים הם הפגינו ניתוק מוחלט מהמדינה הנמצאת בשעותיה היותר קשות, הרי שבסיבוב המחליא השני, המפלגות החרדיות מאבדות גם את השותפים הטבעיים שלהן, את חברי הכנסת מהליכוד שהלכו איתם יד ביד וכיסו על כל פשעיהם. לא רק חברי הכנסת גוטליב וסעדה התנגדו ומתחו מילים חריפות על התנהלות ש"ס, גם ראש עיריית אשקלון המזוהה עם הליכוד צלף בחרדים במילים קשות מאוד על עיסוקם בג'ובים בעת קשה זו.

אין אלא להגיע למסקנה שבש"ס מריחים את הסוף ומנסים לתפוס משהו בחכה לפני שהחגיגה נגמרת.

רשתות החינוך המפלגתיות ספגנו מכה אנושה והאוצר מאיים ברצינות לסגור להן את ברז התקציב – צעד שעלול למוטט אותן. גם חוק הגיוס לא יכול לעבור באקלים הנוכחי.

נדמה שב"שס מחפשים לפחות את השאריות של החיים. לפני שהשאלטר יירד.