הם עלו לנמר"ה, אחרי פעילות עצימה. נוסעים בשיירה. כל אחד עם מחשבותיו. אולי החליפו בדיחה ביניהם. אולי היו עם כלי נשק בהיכון או שחשבו על ההורים, על החברה, על מה ילמדו ברגע שייצאו משם. וכל זה נגדע בשנייה. מטען אחד, והם והחלומות שלהם פשוט נעלמו ברגע נורא אחד, ומשפחות נוספות הצטרפו למשפחת השכול, שהולכת וגדלה.
"די לאפליה בין דם לדם": הפגנה נגד חוק הגיוס בבקו"ם
וראש הממשלה בנימין נתניהו לא יוכל לומר שלא ידע. הוא הראשון שמקבל, בכל שעה ביממה, דיווח ממזכירו הצבאי עם תיאור מדויק על מה שקרה, כולל מספרם של החללים ושל הפצועים. הדיווחים הללו הכריעו את מנחם בגין במלחמת לבנון הראשונה, עד שאמר "איני יכול עוד".
דורשים מההנהגה רצינות וקשב מוחלט
נתניהו לא אומר זאת. להפך. לטענתו, הוא לא ידע שבנו של יזהר שי, מי שכיהן כשר בממשלתו, נפל בקרב בכרם שלום ב־7 באוקטובר. וכנראה לא זכר את ארבעת החיילים שנהרגו ובאותו ערב העביר את חוק הגיוס, שלא עונה בכלל על דרישות הצבא, וחייך חיוך גדול.
זה אינו מובן, לא רק בגלל נפילתם של ארבעה חיילים שכן התגייסו והקריבו את חייהם, אלא בגלל הצביעות. כי על אותו חוק, שהוגש בזמנו על ידי בני גנץ כהצעת גישור עד שיוכן חוק מקיף, נתניהו והחרדים הצביעו נגד והקימו קול זעקה גדולה.
כשנמצאים בעמדת מנהיגות - מוטלת על מי שעומד בראש, ועל אחת כמה וכמה בעת מלחמה, אקסטרה אחריות. הזחיחות צריכה להיות ממנו והלאה. מנהיג, ונתניהו בפרט, מודע לכך שהוא כל הזמן מצולם ושלכל הרמת גבה או חיוך יש משמעות, ומכאן הביקורת הקשה.
דורשים מההנהגה ומהעומד בראשה רצינות אינסופית וקשב מוחלט גם למערכה וגם לרחשי לב הציבור. אותו ציבור שמבקש שינהיגו אותו אל החוף עם יד בטוחה על ההגה. שמדי פעם גם ידברו איתו ויספרו לו את האמת ולאן מובילה הדרך, ולא אמירה מנותקת על ניצחון מוחלט שנמצא כפסע מאיתנו, וסרטונים באיפור כבד.
57% מהציבור רוצים בחירות עכשיו
להתעלמות יש מחיר והיא באה לידי ביטוי בסקר האחרון שהתפרסם ביום שישי ב"ישראל היום". בשאלת התאמה לראשות הממשלה, מול שלל מתמודדים, נתניהו נכשל.
בנט, שיותר משנה אינו במשחק, ושמגשש את דרכו חזרה לפוליטיקה, מקבל יותר אחוזי התאמה מנתניהו, וכך גם גנץ. לפי אותו סקר, מפלגות האופוזיציה של היום מגיעות למספר המיוחל של 61 גם בלי צורך בתמיכתה של מפלגה ערבית, וזה כבר מפץ אמיתי.
57% מהציבור רוצים בחירות עכשיו. ולפי אותו סקר אם בנט, ליברמן וסער מאחדים קולות - הם מתייצבים בראש הסולם. האפשרות הזאת אינה מופרכת. הם זקוקים זה לזה, גם אם לאחר הבחירות יתפרקו למפלגות האם.
ציבור רחב מחפש מפלגת ימין ממלכתי שפויה, וההרכב הזה עונה על כך, בהיות כולם יוצאי הליכוד של פעם. העם משתוקק לשינוי שחייב לבוא ומהר. הדרך לשם עוברת בבחירות כלליות לכנסת, שיביאו לשינוי ההנהגה חסרת הרגישות הזאת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו