"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החרדים לנתניהו: אם לא יתגבש רוב בליכוד - לא נתמוך בחוק הגיוס

הדיון בבג"ץ היום בעניין החוק צפוי להשפיע על שלמות הקואליציה • ובכל מקרה, ללא הצבעה אקטיבית של החרדים, אין לקואליציה רוב לאשר את דין הרציפות • באופוזיציה עושים חישובים כדי לגרום לחוק ליפול

,עודכן
0השמעה
נתניהו, דרעי וגפני. צילום: דודי ועקנין

במפלגות החרדיות הבהירו לאחרונה לרה"מ בנימין נתניהו: אם לא תצליח לגבש רוב בתוך הליכוד להצבעה בחוק הגיוס - לא נצביע בעד החוק במליאה. למעשה, החרדים מסרבים לספוג את הביקורת הציבורית מבוחריהם על כך שהם יצביעו בעד חוק גיוס, ובסוף החוק לא יעבור בשל התנגדויות של ח"כים ושרים בליכוד.

היום בג"ץ יתכנס בהרכב של תשעה שופטים לדון בעניין חוק הגיוס והתמיכות התקציביות בישיבות, בהיעדר חוק שמסדיר את הפטור מגיוס לחרדים. החלטת בג"ץ צפויה להשפיע על שלמות הקואליציה. בממשלה ינסו להרוויח זמן, ולדלות מבג"ץ החלטה שתיתן להם חלון הזדמנויות לקדם את חוק הגיוס שהעבירה ממשלת בנט-לפיד בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת.

בממשלה לא באמת רוצים לגייס חרדים, גם החוק שהם הגישו הכולל יעדי גיוס מינוריים לא יעשה את השינוי המיוחל. מטרתם היא לדחות את ההכרעה בנושא כמה שאפשר, תוך שהם הולכים על חבל דק בין בג"ץ לדרישות החרדים.

בית המשפט העליון,צילום: יונתן זינדל/פלאש90

כאמור, ביהדות התורה ובש"ס מתקשים להסכים אפילו על החוק שמציעה הקואליציה. השרים החרדים נעדרו מישיבת הממשלה שבה הצביעו על דחייה בערר שהוגש נגד החוק. בראיונות הם מסרבים לענות על השאלה אם יתמכו בחקיקה בכנסת.

מקווים שהערבים ייעדרו

המבחן הראשון צפוי להתרחש בעוד עשרה ימים. מליאת הכנסת תידרש להתכנס כדי להצביע באופן אקטיבי על החלת דין רציפות לחוק הגיוס שמקדמת הקואליציה. למעשה, הח"כים יידרשו להצביע על כך שהליך חקיקת החוק ימשיך מהמקום שבו עצר בזמן ממשלת השינוי, מבלי להתחיל את כל התהליך מההתחלה.

סיעות ש"ס ויהדות התורה,צילום: אורן בן חקון

ללא הצבעה אקטיבית של החרדים, אין לקואליציה רוב לאשר את דין הרציפות. כבר עכשיו הקואליציה מתחילה עם 62 ח"כים. גלנט וגוטליב כבר הודיעו שלא יתמכו. החרדים עוד מקווים שהערבים ייעדרו מההצבעה כפי שהיו נוהגים לעשות כל השנים - ואז הקואליציה תוכל להסתדר מבלי חלק מאצבעותיהם. אך הערבים הבהירו כי הם יתנגדו לחוק אם הוא יגרום להפלת ממשלת נתניהו.

באופוזיציה עושים חישובים בלתי פוסקים כדי לגרום לחוק לא לעבור. נכון לעכשיו, חסרים להם שישה ח"כים שייעדרו מההצבעה כדי לגרום לממשלת נתניהו טלטלה פוליטית גדולה מאוד, ולסכל את "התרגיל" שראש הממשלה עשה תוך שימוש בחוק שהם העבירו כשהיו בשלטון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר