האג'נדה של בן גביר מסוכנת - גם למשטרה וגם לציבור

לא צריכים להיות משפטן כדי להבין את מיקומה של משטרת ישראל במשטר הדמוקרטי הישראלי, מספיק להפעיל את השכל הישר. היועמ"שית גלי בהרב־מיארה ציינה זאת במפורש: "משטרת ישראל שייכת לציבור וחבה חובת אמונים לציבור. זאת לא המשטרה של הממשלה".

זה כל כך פשוט, כל כך ברור! כבר לפני 200 שנה, עת הקימו את המשטרה המקצועית הראשונה, משטרת לונדון, נקבעו תשעה עקרונות פשוטים וברורים ובמרכזם האמירה של היועמ"שית מאתמול. העקרונות הללו היו נכונים אז אבל לא פחות רלוונטיים היום. כך, לדוגמה, כבר אז הבינו שככל שיש למשטרה יותר לגיטימציה בעיני הציבור היא נדרשת להפעיל פחות כוח כדי לשמור על הסדר הציבורי.

בתקופה האחרונה אנו עדים להידרדרות באמון הציבור במשטרה, והשימוש בכינויים כמו מיליציה או "משטרת בן גביר" לתיאור הארגון עפים באוויר ומחזקים את מגמת ההידרדרות.

משטרת ישראל והעומדים בראשה אינם חפים מטעויות, ובארגון החשוב הזה יש הרבה דברים לשפר. אבל דבר אחד בטוח - אין שוטר או קצין שרוצה לפגוע בציבור או פועל בכוונה לשינוי אופי המשטר במדינה. הם מוצאים את עצמם "כלי משחק" במגרש חלקלק עם שחקנים מזן אחר ועם חוקי משחק לא מוכרים ולא ברורים. כדאי להם לחזור לעקרונות מלפני 200 שנה ובכך לייצב מצפן ערכי, מוסרי ומקצועי לפעילותם ולפעילות הארגון כולו.

חשוב לזכור - משטרת ישראל לא גרמה למצב שאליו נקלעה, היא לא שורש הבעיה. גבורתם של השוטרים ב־7.10 הוכיחה שיש לנו שוטרים שאפשר לסמוך עליהם, שמוכנים להקריב את היקר מכל, בדיוק כפי שהציבור מצפה משוטר. הבעיה טמונה בדרג אחר, שנראה נחוש לממש אג'נדה המאיימת על עצמאות משטרת ישראל, ומכאן מסוכנת לציבור.