"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

סמוטריץ' רוצה לייצג את הציונות הדתית, אבל בחוק הגיוס הוא נעלם

לא צריך להיות מומחה או סוקר גדול כדי להריח את המגמה ולהבין עד כמה הישראלים הסלימו בדרישתם לשוויון בנטל • על פי משרד רה"מ, יותר מ-50% מההרוגים במלחמה גדלו במסגרת דתית-לאומית • היה מצופה משר האוצר ולהילחם על הצדק שדורש הציבור שהצביע לו

,עודכן
0השמעה

נתניהו על חוק הגיוס: "אני חושב שיש דרך לעשות זאת, בפטישים זה לא מצליח, זה לא הביא לגיוס חרדים"// לע"מ

לא מעט סקרים, מחקרים ובדיקות פנימיות נעשו בחודשים האחרונים בנוגע לסוגיית הגיוס. פוליטיקאים ביקשו לברר מה הציבור חושב בנושא הנפיץ, ותנועות אזרחיות רצו לראות את השינויים בדעת הציבור כתוצאה מהמלחמה הקשה בעזה.

לא צריך להיות מומחה או סוקר גדול כדי להריח את המגמה ולהבין עד כמה הישראלים הסלימו בדרישתם לשוויון בנטל, אבל נתון אחד כן הפתיע רבים. בסקר שערך מנו גבע נבדק אם בוחרים שינו את עמדתם בעקבות המלחמה, ומתברר שמצביעיה של ש"ס הם אלו שעמדתם הכי השתנתה - יותר מ־26% מהם סברו קודם לכן כי חרדים אינם צריכים להתגייס לצה"ל, אך שינו את עמדתם; אליהם יש להוסיף את 14% שתמכו בגיוס חרדים עוד לפני 7 באוקטובר.

סמוטריץ'. כשהוא רוצה - הוא יודע להתעקש,צילום: אורן בן חקון

במקום השני, מבחינת שינוי העמדה, מצביעי הציונות הדתית. 17% מבוחריה שהתנגדו בעבר חושבים כיום כי יש לגייס חרדים, נוסף על 43% ממצביעי המפלגה שהיו מעוניינים בשוויון בנטל קודם למלחמה.

כל מי שמסתובב בבתי הכנסת או קורא מאמרים של מובילי דעת הקהל בציונות הדתית, מרגיש את הרצון שכל המגזרים יישאו בנטל הביטחוני. גם סמוטריץ' הבין. הוא החריף את הטון, אמר "מה שהיה לא יהיה", והגדיר את אי־גיוס החרדים כ"מקומם", אבל בפועל הוא לא עושה מספיק.

הפגנה נגד גיוס חרדים,צילום: אורן בן חקון

שר האוצר מרבה לדבר על כך שבקרב הציבור שהוא מייצג שיעור ההרוגים גבוה מאוד, וכי הוא מקריב רבות. הוא צודק. על פי פילוח שנעשה במשרד ראש הממשלה, יותר מ-50% מההרוגים במלחמה גדלו במסגרת דתית־לאומית. לכן היה מצופה מסמוטריץ' להיכנס כבר לאירוע ולהילחם על הצדק שדורש הציבור שהשר טוען שהוא מייצג.

בחודשים האחרונים התקיימו הרבה דיונים בנושא. השתתפו בהם הנציגים החרדים, אנשי משרד הביטחון וגם המחנה הממלכתי. בישורת האחרונה מובילים את החוק מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, לצד איש ש"ס למשימות מיוחדות, אריאל אטיאס. נציגי הציונות הדתית לא בלופ.

הפגנה בעד השוויון בנטל (ארכיון),צילום: גדעון מרקוביץ'

החוק שיובא לממשלה הוא בלוף. קומבינה, משחק בסעיפים ובמספרים, שנועד להמשיך את ההשתמטות החרדית. סמוטריץ', כמו שאר השרים, יקבל מעשה עשוי וייאלץ להצביע על חוק שיביא ראש הממשלה, מבלי שהשפיע עליו. הוא לא נלחם ולא דרש לשנות ולהגביר את השוויון.

כשסמוטריץ' רוצה - הוא יודע להתעקש. הוא לא הסכים לפתוח את התקציב למרות איומי הליכוד - וניצח; הוא התנגד לעסקאות חטופים כשחשב שהן מסוכנות. הוא יודע להתעקש, אפילו להציב אולטימטום. הוא לא עשה את זה בסוגיית הגיוס, אף שלא מעט מאנשי הציונות הדתית היו דורשים זאת ממנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר