גלנט קבר במו ידיו את הקריירה הציבורית שלו

יואב גלנט לא יודע את זה אבל היום הוא קבר במו ידיו את הקריירה הציבורית שלו. עוד לפני שנכנסים לתוכן העמדות שהציג, העובדה שיצא בפומבי ובחריפות נגד יו"ר המפלגה שבה הוא חבר - ועוד כאשר מדובר בנתניהו ובליכוד - אישרה שהוא אדם שחותר תחת האנשים להם הוא כפוף.

כך קרה עם משה כחלון, שבנה את כוחו כשהיה בליכוד - ופרש ממנו למפלגת "כולנו"/ כך קרה לפני חודשיים כאשר יום בהיר אחד התייצב נגד החרדים בסוגיית הגיוס, ושבר את האמון עם מנהיגיהם. גם בני גנץ לא ירצה לקבל לשורותיו שותף שכזה. כך שהאפשרות היחידה של גלנט בעתיד תהיה להתמודד לבד בבחירות, ויש סיבות טובות לחשוב שהוא יגרוף מעט מאוד מנדטים. סוף כל סוף, במשמרת שלו כשר ביטחון ישראל נחלה תבוסה צבאית שהדהדה עד קצה העולם. גם אם אינו האחראי היחיד הרי שוודאי אינו נקי.

אם לא די בכישלון הנוראי הזה, גלנט הוא אותו שר ביטחון שקיבל הזדמנות שנייה לנצח את המלחמה אך גם בכך כשל, כי על פי חוק שר הביטחון הוא הממונה על צה"ל מטעם הממשלה. והנה, למרות שקיבל את כל המשאבים שמדינת ישראל יודעת להעמיד ואת כל הגיבוי שעם ישראל יכול לתת, לא השיג אף אחד מהיעדים שהקבינט הטיל עליו – יעדים שגלנט עצמו הרים את ידו בעדם.

חמאס לא חוסל צבאית ולא אזרחית. הצבא, למרבה הכאב, לא יצר תנאים לשחרור חטופים. מעזה עדיין נשקף איום, והוא בא לידי ביטוי חמור במיוחד בשבוע האחרון, עם חידוש מטחי הרקטות לכל אזור הדרום. גלנט - שגם התהלל ביוהרה כי יחסל את בכירי חמאס - הוא זה שאחראי כשר הביטחון לתוצאות המאוד לא טובות הללו. לכך מצטרפת חזית הצפון, שבה המערכת העצומה הכפופה לא מצליחה לבלום את הכטב"מים הקטלניים של חיזבאללה.

עם המחסנית הריקה הזו שר הביטחון יצא פומבית נגד ראש הממשלה. במצב נורמלי, הצעד הזה כשלעצמו אמור היה להספיק כדי להביא לפיטוריו או להתפטרותו של גלנט. כי עם כל הכבוד, יש סדרי שלטון בישראל, וחתירה פומבית נגד ראש ממשלה ועוד בזמן מלחמה, היא אקט חמור מאין כמותו.

מעבר לכך, גלנט טועה טעות לא פחות גדולה מזו של שבעה באוקטובר, כאשר הוא דוחף בכוח ל"פתרון מדיני" שאיננו קיים בעזה. אם היה טורח לבוא לישיבת הממשלה, אולי היה שומע את טענתו הצודקת של נתניהו כי "עד שלא יהיה ברור שהחמאס לא שולט צבאית בעזה, שום גורם לא יהיה מוכן לקבל על עצמו את הניהול האזרחי על עזה מחשש לשלומו. לכן הדיבורים בעניין 'היום שאחרי', כשחמאס נשאר על כנו, הם יישארו רק דיבורים - ריקים מתוכן".

אבל לשר הביטחון, ולשרי המחנה הממלכתי שמגבים אותו ונעדרו גם הם, לא נאה ולא יאה, לשמוע מה אומרים נתניהו, לוין וסטרוק. אין להם תשובה לטיעון הנ"ל של נתניהו, שמגובה בעובדות ברורות. חרף המהלומה הבלתי נתפסת שחטפה המערכת הצבאית שהם חלק ממנה, ביטחונם העצמי של הביטחוניסטים עדיין גורם להם להתנשא על עמיתיהם.

הציבור הרחב לא קונה יותר את ההתנהלות הזו. בלי קשר לאחריות הרבה של נתניהו לשנים שקדמו לשבעה באוקטובר, יותר ויותר אנשים מבינים כי נדרש תיקון במערכת הביטחון. גלנט, במופע הבלהות אמש, רק אישר להם עד כמה התיקון הזה חייב להיות שורשי ונרחב.