אין יד איתנה על ההגה והציבור לא מקבל תשובות

בעוד שבוע נתעטף כולנו בעננה כהה ונציין את יום הזיכרון לשואה והגבורה. שואת העם היהודי, שבה נרצחו 6 מיליון מבני עמנו. מייד לאחר טבח 7 באוקטובר אמרו, ובצדק, שמאז השואה לא היה אירוע כה קשה לעם היהודי כמו זה שקרה לו בעוטף, כשאלפי ילדים, נשים וגברים נרצחו בדם קר, נאנסו והוטלו בהם מומים קשים.

לצד החפים מפשע שנרצחו בשל יהדותם ואזרחותם הישראלית, נחטפו לעזה 240 תינוקות, נשים וגברים, זקנים וחולים. 133 מהם עדיין שם.

חלקם כבר לא בין החיים. חייהם של הנותרים נמצאים בסכנה מוחשית וברורה והמו״מ מקרטע.

שבוע לאחר יום השואה נתעטף שוב בעננה שחורה ונציין את יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל, לו נוספו למרבה הצער עוד שמות רבים מאז אוקטובר. טובי ילדינו, שיצאו למלחמה צודקת על עתיד המדינה, ונפלו.

המעבר, הכל כך ישראלי, בין יום הזיכרון לבין יום העצמאות יהיה השנה קשה במיוחד. בגלל המערכת הפוליטית המטורללת שבה שר בישראל, שהיה מעורב בתאונה בסופ"ש, מציע בקבינט לירות במי שמרים ידיים ונכנע, וראש הממשלה לא מגנה מייד את הדברים.

בגלל הרהב הבלתי נתפס של מנהיגינו, שמעורר דאגה שלא באמת יודעים לאן הולכים. בגלל שיש תחושה שאין יד איתנה על ההגה.

אנחנו בלחץ וסינוואר מחכך ידיו בנחת. החזרה לשיח של 6 באוקטובר מפיחה רוח בכוונותיו ובמעשיו. הוא מעז ומעלה, בכל יום, את דרישותיו  לשחרור החטופים. רק לפני חודשיים דיברו על 40 חטופים, וכעת על 20. הוא משחק ומתעתע בנו. מעלה דרישות מופרכות, שלאט לאט כולן מתקבלות. הכרסום מדאיג.

בצד שלנו תולים את יהבם בפעולה ברפיח. התוכניות הוכנו, אושרו בקבינט ומחכות לראש הממשלה שייתן את האות. אני מתקשה לראות את זה קורה בשבועיים של יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות. נתניהו יחשוש שדווקא בימים הקדושים הללו לחברה הישראלית, ייפלו חללים. אז הוא ידחה, ויאמר שהוא מנהל מו"מ לשחרור החטופים, ויעשה כל מה שרק אפשר כדי להיכנס לרפיח, אם אי פעם ייכנסו, רק אחרי יום העצמאות.

גם פרישת ראש אמ"ן אהרון חליוה, שהודה בחלקו לאחריות על מה שאירע, ופרישתו של אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס שכנראה מאס במקלות ששמים לו בגלגלים, ישמשו כמנוף לדחיית כל החלטה. אנחנו נעקוב אחרי התנהלות ראש הממשלה ובעיקר נקשיב היטב לנאומים שיישא באירועי יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות, ונקווה לפחות רהב וליותר הכאה על חטא.

אם נתבדה, צריך יהיה לזעוק בקול גדול שמי שקלקל לא יכול להיות זה שיתקן. שהגיע הזמן לקבל אחריות ולקבוע מועד מהיר לבחירות, ועד אז לא לאשר אף מינוי בכיר. ומצופה מראש הממשלה והממשלה לעשות הכל, כולל הכל, להחזרת כל החטופים הביתה. רק אז, כמו שקרה לעם היהודי אחרי השואה, יתחיל תהליך הריפוי והצמיחה מחדש.