"הן חוות שם אונס ברוטלי": חטופות משוחררות דיברו בוועדה לקידום מעמד האישה

הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי דנה היום זו (שלישי) במעטפת וסיוע לחטופות ששבו משבי חמאס ובהן נשים שבני זוגן נותרו בשבי בעזה.

עם תחילת הדיון יו"ר הוועדה פנינה תמנו שטה נתנה את זכות הדיבור לחטופה המשוחררת רז בן עמי, שהגיעה בליווי בתה אלה ובני משפחה נוספים. "132 ימים של סיוט, בהם אני לא נרדמת בלילה. רואה מול עיניי את מבטו הסובל של בעלי אוהד שעדיין בשבי", אמרה.

"אני מתחננת, קחו כל עסקה שיש על הפרק - גם אם היא לא כוללת את כולם. יש נשים שחייבות לצאת משם. אני מסתכלת על אלה הבת שלי, אם היא הייתה שם לא הייתי יכולה בשום דרך להתמודד עם זה. אם אני לא מצליחה להרים את הראש אחרי חמישים יום - אז מה עובר שם על בעלי? אם אני הייתי נשארת שם עוד כמה ימים בוודאי שלא הייתי שורדת. לא הייתי נשארת בחיים".

"אני מקבלת 1350 שקל מהמדינה. כפדויית שבי. מהעם אני מקבלת הרבה תמיכה, מהמדינה פחות. אישה טובה נתנה לי דירה, עמותות. אני לא מקבלת עזרה מהמדינה, אפילו לא כספית. מי שאחראי על העם שלנו - הממשלה - לא מספקת עזרה".

"אימא שלי, שהיא פדויית שבי מקבלת רק 1350 שקלים בחודש", אמרה אלה בן עמי, בתה של רז. "אנחנו כמשפחות חטופים אין לנו עזרה להישען עליה. היה דיבור על 200,000 שהתמוסס. עוד דיבור על 45,000 שהתמוסס. רוב העזרה מגיעה מהעם עצמו, ולא מהמדינה".

"התמיכה נעצרת ברגע שהחטוף חוזר", הוסיפה ראומה, אמה של גלי טרשנסקי ששבה מהשבי. "האנרגיות וההתגייסות של הבת שלי לחיים במגמת ירידה. היא נחתה מעזה לעולם חדש. ואנחנו צריכים כסף כדי לפתור הרבה מאד בעיות חדשות שאנחנו מתמודדים איתן. יש ימים שהיא קמה בבוקר ויש ימים שקשה לה לקום. גלי מוגדרת עם זכאות לנכות עד מאי. במאי היא תצטרך ללכת לוועדה. היא לא מסוגלת לעמוד בפני וועדה. היא פחדה להגיע לכירורג". עוד הוסיפה: "אני כרגע גרה בתל אביב. העבירו את כל הזכאויות של גלי למועצה אזורית אשכול למרות שמעולם לא גרתי שם. מטרטרים אותי בטלפונים מאחד לשני. כל גורם זורק אחריות על משנהו".

סימונה, אמה של דורון שטיינברכר סיפרה: "הם לא נפגעי פעולות איבה ולא שבויים, אלא אזרחים שנחטפן מהמיטה בפיג'מות. הם צריכים לקבל הכרה של מאה אחוז אם לא יותר בלי שום וועדה. אני לא רוצה לדמיין מה עושים להן שם, היא נראית נורא. הן חוות אונס ברוטלי".

ענבל צח שמייצגת את עדי שהם, וילדיה נווה בן השמונה ויהל בן השלוש, בעוד בעלה עוד חטוף סיפרה: "הילדים חזרו במצב נפשי מזעזע. הם צריכים טיפול לכל החיים. נווה בן השבע אמר לאימו עדי: אימא את קולטת שעוד מעט פסח ואבא לא פה. עבר כבר הסתיו. והחורף. עכשיו אביב. ואבא לא פה". עוד הוסיפה: "אנחנו מבקשים שיישמר החיסיון הרפואי שלהם. אנחנו יודעים על חטופה שמצבה הרפואו דלף לתקשורת. הם צריכים לקבל קדימות בתורים. לא לקבוע עכשיו ולקבל רק בחודש דצמבר. הם צריכים לקבל פרטיות בקופות החולים. ילדה בת ארבע שחזרה מהשבי ב-2024 היא לא טייס שחזר מהשבי ב-74".

"אף אחת מהשבות לא חזרה למעגל העבודה באופן מלא", הוסיפה אסתר בוכשטב, אמו של יגב שנמצא בעזה. "לחטופים אין זמן, הוא אזל".

"להיות אלמנה זו עבודה במשרה מלאה"

מוקדם יותר נערך בוועדה דיון בנושא סיוע לאלמנות ומשפחות הנופלים. רז טחן, אשתו של רני טחן ז"ל אשר נפל בצפון רצועת עזה, סיפרה בדמעות על הקשיים איתם היא וארבעת ילדיה מתמודדים:
"להיות אלמנה זו עבודה במשרה מלאה. גם רגשית וגם תפעולית. אנשים מכובדים הגיעו לשבעה ואמרו לי 'לפחות את יכולה להיות רגועה, שאת אלמנת צה"ל והילדים שלך יתומי צה"ל' - הם שיקרו לי" - זה לא נכון. אנחנו לא מסתדרים. הילדים שלנו ואני שילמנו מחיר בכל מה שאפשר. אנחנו לא מבקשים תרומות. אנחנו צריכים עזרה. אני צריכה שהמדינה שידעה לגייס את בעלי, תדע לדאוג שלילדים שלי יהיה פשוט".

אלמנתו של חן נחמיאס, טל סיפרה: "אמא של היא גם אלמנת צה"ל. היא אמרה לי וצדקה, את תצטרכי עזרה 24/7 והיא צדקה. יתומים לא מקבלים סיוע בביה"ס. המורים לא עברו הכשרה כיצד להתמודד עם ילדים יתומים. המדינה חייבת לתת מענה מהיר. זו חובה שלנו כדי לא להביא לקריסה".