קשה לחוש בהתרגשות מיוחדת ביום הבחירות המקומיות 2024. עשרות אלפי מפונים מהצפון ומעוטף עזה לא משתתפים בחגיגה הדמוקרטית הגדולה, חיילי מילואים נגרעו ממפת ההתמודדות בגלל שירותם הצבאי, ובבתים רבים החשש הוא לשלום הבנים ולאו דווקא למצב הפחים.
אולם למרות זאת יש מגזר אחד מתעניין במיוחד: חברי כנסת ישראל. אף על פי שהבחירות הכלליות עדיין לא ממש באופק, הבחירות המוניציפליות משמשות עבורם מעין נייר לקמוס טוב הרבה יותר מכל סקר פוליטי, שנערך עד היום עבור התקשורת.
העיר העברית הראשונה, למשל, היא עיר "יש עתידניקית" למופת. בבחירות 2022 קיבלה מפלגתו של יאיר לפיד בתל אביב לא פחות מ־32.82% מהקולות (87,227), זאת בפער ניכר לעומת שאר המפלגות (לצורך העניין, הליכוד קיבל רק חצי מהקולות של יש עתיד).
סימן רע מאוד לבאות
המאבק בין ראש העיר הוותיק רון חולדאי למועמדת מטעם יש עתיד אורנה ברביבאי ישמש, אפוא, מבחן מקדים למצבו של לפיד בבסיס האם.
יש עתיד נחתכה בחצי בסקרים האחרונים בזירה הארצית, אך מה קורה בגרעין הקשה של הבוחרים? הנה אינדיקציה לא רעה: לפני כעשרה ימים ערכו יו"ר המפלגה והמועמדת כנס בחירות בתל אביב. באירוע השתתפו 200-150 אנשים בלבד, כולל חברי כנסת, מועמדים ברשימה, בני משפחות וראשי מטות.
רק כמה עשרות תומכים הגיעו. לא עזר שמראש נבחר אולם קטן, עם מעט כיסאות, כדי לייצר תחושה של המון נדחק. שבוע לפני הבחירות, זה היה סימן רע מאוד לבאות.
לא סתם יו"ר המפלגה הגדולה באופוזיציה שובר שמאלה, מגשש אחרי קולות במפלגות המחאה ובקרב פורשי מפלגת העבודה. את המרכז הוא משאיר פנוי לחלוטין לבני גנץ ולכל מי שיצטרף מימין. יש עתיד היא מקרה מבחן אחד. גם ארגוני המחאה בודקים את כוחם לרוחב המדינה, בין גדרה לחדרה.
כל המחאה בפתק אחד
רשימת "חוזה חדש" בתל אביב, למשל, מבטיחה לבוחר את כל המחאה בפתק אחד: "אחים לנשק", "בונות אלטרנטיבה", "מחאת האקדמיה" ו"מחאת ההייטק". כולם שם, ארגונים, נשים וגברים. מה יהיה כוחם של מי שהבטיחו במשך שנה שלמה ש"הם העם" בעיר שריכזה את כל כוחות המחאה?
רגע לפני התארגנות הכוחות לבחירות הארציות - יתקבל היום מדד לא רע למי שתפסו את סדר היום הציבורי במשך שנה שלמה, לא רק בתל אביב, אלא ב-20 מוקדים שבהם רשימת "חוזה חדש" מתמודדת.
הפנינג ליום הבוחר
ואיפה לא צפויות ממש הפתעות? הצצה לריכוזים החרדיים בשבוע החולף גרמה לכעס רב בציבור הכללי. אלה במלחמה על החיים, ואלה במלחמה על הפתק בקלפי. אלה מפגינים בדרישה לגיוס לכל, ואלה מארגנים הפנינג ליום הבוחר, עם חפ"ק מיוחד ל"ילדים אבודים".
הציבור החרדי מגויס כל-כולו לבחירות המקומיות, אבל ההבנה כי מוקדי הכוח המקומיים הם מעוזי השפעה לתקופה של חמש שנים שאסור לאבדם לא תמיד רווחת בקרב הציבור הכללי.
עיקר תשומת הלב של המפלגות החרדיות מכוונת לערים שבהן הן מתחרות ראש בראש - אלעד, בית שמש, בני ברק ורשויות נוספות. גם הן יקבלו היום מדגם מייצג של כוחן לקראת המאבק בזירה הארצית.
לדגל, לאגודה ולש"ס אין מתחרות חדשות בשדה החרדי, אך מי שחושב שהן לא ישרטטו את הממשלות הבאות מוזמן לסייר בבחירות באחד המעוזים החרדיים ולהתבדות במהירות.
כמו תמיד, המבחן המשמעותי עבור הציבור החרדי הוא בבית פנימה: בין דגל לאגודה, בין החסידים לליטאים. עיצוב הרשימות לכנסת יעבור במוקדי הכוח המקומיים. גפני, לפיד ובן גביר עוקבים מן הסתם בציפייה דרוכה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו