"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היועמ"שית נגד הממשלה: החלטות מתקבלות ללא דיון ראוי, האינטרס הציבורי נפגע

המכתב נשלח בעקבות מספר אירועים מהעת האחרונה בהם הובאו לאישור הממשלה החלטות מהותיות בהיעדר תשתית מקצועית ומשפטית מתחייבת • בין השאר מדובר בהחלטות ביטחונית וכלכליות גדולות שהובאו בפני השרים ברגע האחרון מבלי שיכלו לעיין בהן

,עודכן
0השמעה
ישיבת הממשלה (ארכיון). צילום: קובי גדעון/לע״מ

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, והמשנה המנהלי, גיל לימון, מזהירים היום (ראשון) את הממשלה כי לאחרונה התרבו מקרים של קבלות החלטות ממשלה בניגוד לכללים.

בין השאר, מדובר בהחלטות ביטחונית וכלכליות גדולות שהובאו בפני השרים ברגע האחרון, מבלי שיכלו לעיין בכלל בהחלטה המוצעת ולגבש עמדה ואף לא בוצעה לגביהם עבודת מטה מקצועית.

ראש הממשלה נתניהו בישיבת הממשלה (ארכיון)| לע"מ

כך למשל בשבוע שעבר, לקראת סוף ישיבת הממשלה, וכאשר שרים ריבם כבר עזבו את החדר ואף ראש המממשלה עזב, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' העלה לפתע להצבעה את מה שכינה "התכנית הממשלתית לתמרוץ ולהאצה של ענף הנדל"ן והבנייה למגורים" ועמה "תוספות מהותיות" לדברי הועמ"שית, אשר הועלו בעל פה ללא ידיעה מוקדמת שלה שרים.

היועמ"שית בהרב־מיארה,צילום: יואב דודקביץ'

אף שנציגי היועצת אמרו כי ישנה מניעה משפטית לאשר את התוספות, הממשלה הצביעה ואישרה אותן. לדברי המשנה לימון, הממשלה לא הציגה סיבות מיוחדות שיצדיקו לחרוג מן הכללים, כמו למשל דחיפות בטחונית וכדומה. לימון כתב כי "חשש, כי השימוש בסמכויות החריגות הקבועות בתקנון.

ישיבת הממשלה,צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

עבודת הממשלה נעשה שלא מטעמי דחיפות, אלא כדי לעקוף את דרכי העבודה התקינות של
הממשלה, או חמור מכך – שהתנהלות זו נועדה כדי להביא לדיון בממשלה הצעות החלטה שלגביהן נקבעה מניעה משפטית" עוד הוסבר במכתב כי הכללים לקבלת החלטות על ידי הממשלה אינם עניין אלא נועדו לאפשר לשרים לקבל החלטה מושכלת למען הציבור תוך עיון בחוות דעת מקצועיות ומשפטיות כדי לקבל החלטה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר