"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
תוקפנות בג"ץ דווקא תחזק את הימין
האגרסיביות הדורסנית שבה בג"ץ פועל, מקלפת ממנו את שאריות התמיכה, כולל של אלה שלחמו עבורו, שיצאו לרחובות כל שבוע • גם אלה המברכים על הפסיקה סביר להניח שחשש בליבם על עודף הסמכות, עודף המוטיבציה ועודף הניתוק השוכן אצל עוטי הגלימות
בן גביר, נתניהו ולוין (ארכיון). צילום: אי.אף.פי
פרשנות

תוקפנות בג"ץ דווקא תחזק את הימין

האגרסיביות הדורסנית שבה בג"ץ פועל, מקלפת ממנו את שאריות התמיכה, כולל של אלה שלחמו עבורו, שיצאו לרחובות כל שבוע • גם אלה המברכים על הפסיקה סביר להניח שחשש בליבם על עודף הסמכות, עודף המוטיבציה ועודף הניתוק השוכן אצל עוטי הגלימות

מתי טוכפלד
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

למחנה הימין אין הרבה סיבות לחייך. היציאה המאסיבית של צה"ל מצפון רצועת עזה, הדיבורים על היום שאחרי, הגמגום בנושא רפיח וציר פילדלפי, וכעת גם החלטת בג"ץ – כל אלה מנפצים את התקוות שתלו אנשי הימין בממשלת ה"ימין על מלא" שהחלה לעבוד בדיוק היום לפני שנה.

המערכת הפוליטית התגלתה במערומיה, ומהרפורמה המשפטית המיוחלת נותר רק שלב נוסף באבולוציה האקטיביסטית הבלתי נגמרת. אבל פה אולי טמון גם הפתח להיפוך המגמה:החלטת בג"ץ, התלושה והאגרסיבית, עשויה לצופף את שורות הימין דווקא בשעתו הקשה.

"אם בג"ץ יפסול את הרפורמה זו תהיה חציית קו אדום". כעת בג"ץ פסל את ליבת הרפורמה. לוין (ארכיון), צילום: מארק ישראל סלם

זה לא משנה מה יגידו יריב לוין, שמחה רוטמן או אמיר אוחנה. לא רלוונטי מה הן תוכניותיהם לעתיד - מהכרזה על פסיקות בג"ץ כלא-קבילות ועד הנעת הקמת בית-משפט לחוקה. מהרפורמה המשפטית שעליה הכריז ברוב פאתוס יריב לוין לפני 11 חודשים לא רק שלא נותר דבר וחצי דבר, אלא בדיוק להיפך.בג"ץ, באמצעות פסיקתו, רק חיזק עוד יותר את מעמדו אל מול הרשות המחוקקת, ונטל לעצמו - שוב - סמכויות שמעולם לא ניתנו לו.

בהתעקשותו של לוין ללכת עד הסוף, ללא מו"מ וללא פשרות, הוא ימצא את עצמו גם ביום שאחרי המלחמה ללא אפשרות לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים וללא אפשרות למנות שופטים כרצונו, מאחר שלא דאג שיהיה לו הרוב הדרוש בוועדה. מרגע שהודיע כי כל שופטי בית המשפט העליון אינם שמרנים דיים, ודין פוגלמן כדין סולברג, לא היה גם פתח למו"מ על מינוי שני השופטים החסרים. כנ"ל בעניין מינוי הנשיא לעליון - הוא הצליח אמנם למנוע את כניסתו של יצחק עמית לתפקיד, אבל נאלץ לקבל תחתיו את פוגלמן. יחי ההבדל.

המערכת הפוליטית משותקת. מלחמה. יש ממשלת אחדות ולא ניתן להביא דברים שנויים במחלוקת לדיון בכנסת מבלי לפרק את החבילה. בג"ץ לא כפוף ללו"ז הפוליטי ולא אמור להיות כפוף לו, אבל בהחלטתו בעיתוי זה מוכיח בפעם האלף עד כמה הוא מנותק ותלוש מהמציאות.

הקהל בבית המשפט העליון, ביום דיוני בג"ץ על עילת הסבירות (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

אם רוצים לחפש כף זכות, או אולי סוג של ניצחון למובילי הרפורמה - שייאלצו בסיבוב הזה להרים ידיים בכניעה - הרי זו האגרסיביות הדורסנית שבה בג"ץ פועל, המקלפת ממנו את שאריות התמיכה, כולל של אלה שלחמו עבורו, שיצאו לרחובות כל שבוע ושבחודשיים וחצי האחרונים נלחמים באויב האמיתי, זה הנמצא ברצועת עזה. גם אלה מהם המברכים על הפסיקה עצמה, סביר להניח שמגניבים חשש בליבם על עודף הסמכות, עודף המוטיבציה ועודף הניתוק השוכן אצל עוטי הגלימות.

שמחה רוטמן (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

בפעם האחרונה לא הסכימו לשאת ולתת אפילו במילימטר על צמצום סמכויות בג"ץ בהובלת הממשלה הנוכחית, אולם במציאות פוליטית אחרת, עם ממשלה אחרת ועם שיח אחר, ניתן יהיה כנראה להגיע בשנים הקרובות להסכמות ולהבנות שיחזירו את הסדר על כנו, ולו במעט. שלא לדבר על האיחוד בימין שעשוי להתרחש נוכח תוקפנות בית המשפט, דווקא בזמנים בהם האכזבה ממנהיגיו מאיימת על יציבות הממשלה.

ושם אולי יהיה הניצחון, הקטן והמאוחר, של יריב לוין ושמחה רוטמן. במשמרת שלהם זה כשל, אבל גדלו הסיכויים לכך שהם יהיו אלה שיסומנו כמי שהניחו את אבני היסוד לסדר לאומי חדש ביחסים שבין הרשויות.

000
בפורמט דעה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...