"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקלפי בקצה המלחמה: "היום שאחרי" שבאמת מעניין את הפוליטיקאים - ומי שנערכים אליו

יו"ר המחנה הממלכתי ושר הקבינט בני גנץ רוצה להיות "רגל פה, רגל שם" • כך הוא מנסה להשאיר את תומכיו התיאורטיים מרוצים: מחד ניהול מלחמה באמצעות השתתפות פעילה, ומנגד שאט נפש משותפות עם הממשלה הנוכחית • בתקווה חדשה משדרים מסר הפוך לגנץ, ומקפידים להיראות ולהישמע בניסיון להתקבל חזרה בחיק הימין • אם היו מי שייחסו רק לבן גביר התנהלות ערב בחירות, מספיק להציץ ימין ושמאל כדי לגלות ניצנים דומים מכל עבר

,עודכן
0השמעה
ישיבת הממשלה. ביום בהיר רואים את הקלפי בקצה המלחמה. צילום: חיים צח / לע"מ

זה שבועיים ימים שאנשי המחנה הממלכתי ובראשם בני גנץ מדירים את רגליהם מישיבות הממשלה בימי ראשון. אם בפעם הראשונה נמסר התירוץ "ענייני לו"ז" והתקבל, בפעם השנייה שבה זה קרה - אתמול - קשה היה להאמין שכל השלישייה לא יכולה לפנות מזמנה לטובת סקירה ביטחונית והצבעות שונות על סדר היום של המדינה שהתנדבו להשתתף בניהולה בזמן המלחמה.

זה לא סוד גדול שיו"ר המחנה הממלכתי כבר מחשב את קיצה של השותפות שלו בממשלה לאחור. על רקע התוכניות לעבור לשלב הבא של המלחמה והרצון של אנשי המחנה הממלכתי לא להישאר לקרבות תקציב 2024 - החודש הקרוב צפוי להיות השיא והסוף של השותפות הקצרה של גנץ בממשלת הימין.

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם בני גנץ. מחפש נקודת יציאה,צילום: חיים צח/לע"מ

האיש הצטרף למטרות שותפות בקבינט ובניהול מלחמה, מרגיש פחות בנוח להצטלם עם שרי הליכוד, עוצמה יהודית והציונות הדתית, ודן מדי שבוע בנושאים ארציים.

באופן הזה הוא מנסה להשאיר את כל תומכיו התיאורטיים בסקרים מרוצים: אלה שתומכים בקבלת האחריות על ניהול המלחמה באמצעות השתתפות פעילה, ואלו שמגלים שאט נפש משותפות עם הממשלה הנוכחית. רגל פה, רגל שם.

כדי לשמר סך כל כך רחב של מנדטים כיאה למפלגת מרכז, גנץ צריך לנסות לרקוד על כל הרחבה. להצטלם עם נתניהו בעת ניהול מלחמה - מוסיף תמיכה, להצטלם לצד גולדקנופף ורגב - גורע.

הבידול של סער, הקמפיין של ברקת

מי שדווקא מקפידים לבדל את עצמם ממהלכי הפרידה של גנץ מהממשלה הם אנשי תקווה חדשה, שמתייצבים בשבועיים האלה בישיבות הממשלה ומקפידים להיראות ולהישמע. סער עמל על בידול מאנשי מפלגת המרכז בניסיון להתקבל חזרה בחיק הימין, וגם הדרך לשם עוברת במקומות שהוא בוחר להיות בהם - בפגישות עם נתניהו ובישיבות ממשלה.

גנץ לא יעזוב את הממשלה בגלל הנופלים והמשך פעולות המלחמה בעזה, אך אם תוכניות הדרג הצבאי יתממשו (ובהינתן שקט יחסי מהחזית הצפונית), המחנה הממלכתי צפוי להכריז על יציאה לקראת סוף החורף.

גדעון סער. מכוון ימינה,צילום: ללא

מי שעוד מתנהל בתוך קמפיין הוא השר ניר ברקת, שדברי הביקורת שלו על התנהלות נתניהו במלחמה הודלפו במלואם, כמו גם הודעות טקסט שקיבלו חברי המפלגה אמש ובהן דברי הלל לברקת על "גילוי מנהיגות אמיצה".

אם היו מי שייחסו רק לבן גביר התנהלות ערב בחירות, מספיק להציץ ימין ושמאל כדי לגלות ניצנים דומים מכל עבר. ישראל עוד לא בדרך לבחירות, לחברי הממשלה המקורית אין אינטרס כרגע, אך שניים מחבריה יכולים לגלגל את הכדור הזה: גנץ ובן גביר, ושניהם ניצבים בעמדת פתיחה, רגע לפני "בישול" הגול.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר