"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אמרו "לא" לנתניהו: סוגיית הפועלים הפלשתינים רחוקה מפתרון

הקבינט האזרחי והקבינט הביטחוני דחו את הצעת מערכת הביטחון בגיבוי המל"ל לאשר כניסת עובדים פלשתינים שהוסברה בעילה של "מניעת סיכון ביטחוני נוסף" • הדרישה שנדחתה: להכניס 28 אלף עובדים מתוך מאה אלף בעלי אשרות עבודה בארץ

,עודכן
0השמעה
פועלים פלשתינים בדרך לישראל. צילום: אורן כהן

אמש (ראשון) קיבלו אזרחי המדינה הוכחה לכך שאכן נבחרה בישראל ממשלה ימנית מאוד. זה קרה בשתי ישיבות על נושא אחד: החזרת הפועלים מיהודה ושומרון לעבודה בשטח ישראל - בקבינט האזרחי ובקבינט המדיני-ביטחוני.

במשך שעות הציגו השרים בזה אחר זה עמדות מנומקות לדחיית כניסת הפועלים כדי למנוע סיכון ביטחוני נוסף, אל מול הדרישה של מערכת הביטחון בגיבוי המל"ל להכנסת 28 אלף עובדים מתוך מאה אלף בעלי אשרות עבודה בארץ.

מחאת פועלים פלשתינים במעבר תרקומיא נגד הרפורמה במשכורות (ארכיון)| רשתות ערביות

נתניהו, שביקש את המלצת הקבינט האזרחי ואת אישור שרי הקבינט הביטחוני – נאלץ לבסוף שלא להביא את ההצעה להצבעה מאחר שרוב מוחלט של השרים היו נגדה. לא רק זאת, אלא שהשרים המופקדים על ענפי הבנייה, הכלכלה והאוצר הביעו התנגדות לכניסת העובדים, ואלה קיבלו גיבוי מוחץ ממפכ"ל המשטרה שזומן לקבינט והביע התנגדות נחרצת.

ראש הממשלה נתניהו בקבינט הביטחוני (ארכיון),צילום: חיים צח/לע"מ

למעשה אם אין ביקוש לכניסת העובדים הפלשתינים לישראל על-ידי השרים הממונים, לא התברר בדיון הצורך בכניסתם - זולת האפקט הביטחוני שניסו לצייר בצה"ל ומתפ"ש כאילו אי כניסת הפועלים לישראל תוביל להבערת השטח ביהודה ושומרון.

האבסורד התגלה במיוחד כאשר במתווה שהוצג המליצו להכניס עובדים מעל גיל 35 בלבד, כדי "להרגיע" את השטח - אך אם משאירים בשטחי יהודה ושומרון עשרות אלפי פועלים בגילאי 20-35, איזה מענה זה נותן לאיומי ה"תסיסה" שלמעשה יישארו בשטח בו חיים חצי מיליון יהודים?

במהלך הדיון הביעו שר האוצר סמוטריץ', שר הכלכלה ברקת ושר השיכון גולדקנופף התנגדות להכנסת הפועלים. המפכ"ל קובי שבתאי הציג עמדה ביטחונית נגד גם הוא, ולמעשה הללו הציבו את נתניהו - שביקש להביא את הנושא להצבעה - במקום לא נוח פוליטית ומעשית. נתניהו, שאוהב לומר לאנשיו שלימינו יש "רק קיר" – גילה שורה ארוכה של שרים שאומרים פה אחד "לא" למתווה עליו חתום המל"ל תחת אחריותו.

גם אם נתניהו עצמו נמנע מלומר "רוצה אני" – הנושא הובא לדיון על-ידי אנשיו ולבקשתו. בשלב הבא הוא יידרש להשיב את אנשי המל"ל עם הצבא לדיון נוסף שבו יובאו המלצות חדשות לפתחו של הקבינט, ואולי לשכנע אחרת.

כרגע, זולת כמה אלפים בודדים של פועלים שהוגדרו חיוניים – לא תותר כניסה נוספת של פועלים. במקביל יש מי שעובדים על פתרון אחר, ובשבועות הקרובים יובאו לישראל אלפי פועלים מהמזרח.

בינתיים, שאלת התעסוקה של הפלסטינים ביו"ש תמשיך לבעבע, ואולי מישהו בצמרת יביא לדיון פתרונות של פוסט השבעה באוקטובר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר