צריך לומר בקול רם וברור: נתניהו יהיה חייב להסיק מסקנות

כל מה שזז, בבור בקריה ובמצפ"ע (מוצב פיקוד עליון), מוקלט, על אחת כמה וכמה בעת מלחמה. גם הקבינט המצומצם והמורחב מוקלטים. כולם מדברים לפרוטוקול של ועדת החקירה שקום תקום.

בראשם צועד רה"מ בנימין נתניהו, שגם דרש, ובצדק, שההקלטות של הקבינט יבוצעו רק על ידי משרד ראש הממשלה, גם אם הישיבה אינה בירושלים. הקצרניות מתקתקות ומכשירי ההקלטה מקליטים. והיד על השאלטר היא של לשכת ראש הממשלה. כל מהלך שהוא עושה בימים אלו מתועד. כל ביקור, כל צילום, כל אמירה, כל התבטאות. לא משאירים דבר ליד הדמיון. מודעים לכך שכל החומרים הללו יעמדו לרשות ועדת החקירה, ולכן כל ניואנס חשוב. מהיכרותנו עם נתניהו, סביר להניח שקיבל ייעוץ משפטי. אחרי הכל, ולאור ההיקף של המחדל, הוא צריך כסת"ח יותר מכולם.

מה שלא ברור הוא ממה נתניהו כל כך חושש, או יותר נכון - מה הוא לא מבין. הרי הקודקודים כולם קיבלו על עצמם את האחריות למחדל - ראש השב"כ, ראש אמ"ן, הרמטכ"ל ואפילו שר הביטחון בצורה כזו או אחרת. הם מודעים לכך שעם תום הקרבות יצטרכו לנסח את מכתב הפרישה ולהניח את המפתחות. לכן, ומאחר שזה מצבם, כל כולם מושקעים בלנצח ולצאת הביתה בראש פחות כפוף. במקום להבין זאת ולשתף פעולה איתם, נתניהו מתנהג אליהם בצורה מביכה.

אם ידעת ולא עשית כלום, זה גרוע

גםהצהרתו הערבהייתה מהונדסת למשעי. כל מילה נבדקה. לא קיבל אחריות, ורק הודיע שתפקידו להבטיח את עתידה של המדינה. כלומר, מכאן ואילך. הסיבה היא שנתניהו - כך מעריכים מכיריו וחלק ממוקיריו - משוכנע שהוא ייצא מזה. שהפרוטוקולים יוכיחו שהוא לא ידע על ההתרעה המצרית. שבדק ושב ובדק ולא פעל בפזיזות. שאתגר את המערכת הצבאית כל העת.

האמת, הוא לא רק אתגר, אלא גם טרלל. להביא את גבי אשכנזי להתייעצות בקריה ולתת לו להיפגש עם הלוחמים, זה ממש להכניס אצבע לעין של שר הביטחון יואב גלנט, שמבחינתו ולאחר פרשת הרפז, אשכנזי הוא סדין אדום בוהק. למה להיפגש במשרד הביטחון עם האלוף (מיל') בריק, שלא מפסיק למתוח ביקורת על הצבא? להיפגש עם מי שאומר שהצבא לא מוכן וצריך לחכות חצי שנה לפני הכניסה הקרקעית, זו הבעת אי-אמון בצמרת הצבאית. להכריח את שר הביטחון ואת הרמטכ"ל להצטלם איתו במפגש, שבו נדרשו למלמל מילות אמון, זה יותר ממביך.

נתניהו מרבה להתקשר לביידן. גם שיחות אלו מוקלטות. נתניהו שב ואומר בשיחות, שזכותה של ישראל להגן על עצמה ולחסל את חמאס, אבל לא ממהר להתווכח עם נשיא ארה״ב, שמבקש ממנו לא למהר להיכנס לעזה ולאפשר העברת ציוד הומניטרי לפלשתינים.

צריך לומר בקול רם וברור - כל ההקלטות, כל השיחות, כל ההתייעצויות לא יעזרו. נתניהו יהיה חייב להסיק מסקנות, לנסח מכתב פרישה, וכאקט אחרון, אם נותרה בו טיפת מנהיגות, להעביר בממשלה החלטה על הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. הוא צריך ללכת, כי האחריות מתחילה מלמעלה. ואם נשוב ונצטט את שאמר מנחם בגין לגולדה מאיר לאחר מלחמת יום כיפור: אם ידעת, ולא עשית כלום - זה גרוע. אם לא ידעת, זה עוד יותר גרוע.