משרדי ממשלה מיותרים: שנים של בזבוזים מתנקזות לרגע אחד

מלחמה כמו מלחמת שמחת תורה לא היתה בישראל לפחות מאז מלחמת יום כיפור, אך המלחמה נגד מינוי שרים מיותרים וריבוי משרדי ממשלה מבוזבזים נמצאת איתנו כבר עשרות שנים.

שנים של פירוק משרדים והרכבתם, והעברת אגפים, יחידות וסמכויות יצרו לא מעט בלבול וגם כעס ציבורי גדול על מה שנתפס, באופן מוצדק, כחלוקת ג'ובים לפוליטיקאים. כעת, אחרי התפטרותה של גלית דיסטל וסגירת משרד ההסברה בגלל המלחמה וההוצאות הרבות, עולה שוב הנושא על סדר היום, ויש לא מעט משרדים שניתן להגדיר אותם כמיותרים.

המיותר ביותר הוא המשרד לקידום מעמד האישה שבראשו עומדת השרה מאי גולן. המשרד הוקם לפני חודשים ספורים והוא מורכב מהרשות לקידום מעמד האישה שפעלה תחת המשרד לשוויון חברתי.

משרד מיותר נוסף נמצא אצל דודי אמסלם - המשרד לשיתוף פעולה אזורי. יצוין שמי שהקים את המשרד היה אהוד ברק ב־1999 כדי "להרגיע" ולמצוא תפקיד לשמעון פרס. מאז עבר המשרד בין ציפי לבני, רוני מילוא, צחי הנגבי, עיסאווי פריג' ועוד. תקציב המשרד עומד על כ־45 מיליון שקלים.

שר בעל כורחו

תיק נוסף שניתן לוותר עליו הוא המשרד למסורת וירושלים שבו מחזיק השר מאיר פרוש. למעשה, פרוש לא רצה להחזיק במשרד מטעמים אידיאולוגיים - חברי כנסת חרדים לא מעוניינים באופן מסורתי להיות חלק מהרכב הממשלה הרשמי. פרוש לקח את התפקיד רק כיוון שרצה להחזיק בתיק מירון, וועדת החקירה לאסון מירון קבעה שבראש המשרד צריך לעמוד שר. המשרד הוקם מכוח חוק מ־1990 וכיהנו בו בעבר יצחק רבין, נתן שרנסקי, צחי הנגבי, רפי איתן, נפתלי בנט, בנימין נתניהו ועוד.

תיק מיותר נוסף הוא תיק העבודה שבו מחזיק השר יואב בן צור. המשרד היה אגף במשרד הרווחה והעבודה, וכדי למלא אותו הועברו אליו זרוע העבודה והביטוח הלאומי.

אל משרד המורשת בראשות השר עמיחי אליהו הועברו רשות העתיקות והמועצה לשימור אתרים שהיו תחת משרדים אחרים בעבר. ואם כבר משרדים שהיו אגפים - גם משרדי התיירות והנגב והגליל היו בעבר אגף במשרד העבודה והרווחה.

כאמור, מדובר במחלה של ממשלות רבות. אחת מהבטחות הבחירות של יאיר לפיד היתה ממשלה עם 18 שרים בלבד. בהקמת הממשלה עם נפתלי בנט הגיעו ל־28 שרים.

לא רק בישראל

בעולם יש לא מעט משרדים "מוזרים". באיחוד האמירויות כיהנה שרה לענייני אושר, בהודו שר היוגה, ובבריטניה שרה לטיפול בבדידות. למרות זאת, קשה למצוא ממשלה עם מספר שרים גבוה כל כך כמו בישראל. זה לא יפתור את בעיית התקציב, שכן יום לחימה מוערך בכמיליארד שקלים ליום, אבל בהחלט יכול להעביר מסר כלכלי וציבורי חשוב במיוחד.