אי־לקיחת האחריות של ראש הממשלה - קרעי זה רק הסימפטום

בשבוע שעבר, כמה ימים אחרי פרוץ המלחמה, מינו בליכוד צוות הסברה. יש לצוות הזה מסרים, יש לו קבוצת ווטסאפ וכמה חברים בולטים שמתראיינים לא מעט. השר שלמה קרעי הוא אחד מהם.

אתמול בסבב הראיונות שלו הואעורר מהומהכשאמר שהוא שומע את אמירות "תתנצלו, תקחו אחריות" - והוסיף את צמד המילים המכעיס "על מה?". קרעי מסביר שהתכוון ל"למה זה טוב עכשיו, בשעת מלחמה", אבל זה לא ממש משנה. קרעי הוא זרד קטן במדורה הגדולה שמתלקחת סביב אי־לקיחת האחריות של ראש הממשלה.

העובדה שנתניהו לא מתייצב מול המצלמות ואומר "אני אחראי" בולטת במיוחד נוכח העובדה שראש השב"כ, הרמטכ"ל, ראש אמ"ן וגם השרים סמוטריץ', קיש וזוהר כבר לקחו אחריות בפומבי והוסיפו התנצלות.

קצת כמו רצועת עזה (להבדיל, כמובן), כנס החורף נפתח בכנסת עילית וכנסת תחתית.

בכנסת העילית היתה דקת דומייה, נאומים כבדי משקל, אווירת חירום וכבוד לשעה הקשה. בכנסת התחתית לא היה שר, ח"כ, דובר ועיתונאי שלא תרחשו תרחישים והעלו ספקולציות מה יקרה למערכת הפוליטית, לליכוד, ובעיקר לנתניהו ביום שאחרי המלחמה.

התרחישים שונים ומגוונים. יש הטוענים כי ביום שאחרי המלחמה הסיפור גמור והליכוד מתפרק. יש הטוענים שתוקם ועדת חקירה שתיתן עוד כמה חודשים לממשלה והכל פתוח. יש המעריכים כי אם המלחמה תיערך חודשים ארוכים ובסופה יירשם הישג מרשים כמו יחיא סינוואר ומוחמד ודף יורדים על הברכיים ומנופפים בדגל לבן - לנתניהו יהיה עם מה לעבוד.

נתניהו באמת לא דן בימים אלה בשאלת היום שאחרי. הוא עסוק כל־כולו במלחמה, בהתייעצויות ביטחוניות, בקשר עם ביידן, בביקורי מנהיגי גרמניה, צרפת, בריטניה. במאבק בשעון החול של הלגיטימיות בעולם. בסדר היום שלו אין דיון על היום שאחרי המלחמה, ולא יהיה דיון כזה בטווח הנראה לעין. מה כן יש? את מה שנתניהו עושה טוב במשך שנים ארוכות - משאיר את כל האפשרויות פתוחות.

הוא ואנשיו יודעים כי במידה שיעמוד מעל בימת הכנסת או יכנס הצהרה לתקשורת ובה יאמר "אני אחראי" - הסיפור גמור. במידה שיחשוב להמשיך לכהן, או אפילו להתמודד שוב בבחירות - כל ראיון, שלט חוצות וקמפיין של מתנגדיו יצרוב את צמד המילים "אני אחראי".

נתניהו משאיר את כל האפשרויות פתוחות בעיקר כי בפוליטיקה הישראלית הכל, אבל ממש הכל, יכול לקרות.