"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

האבסורד זועק לשמיים: בבג"ץ נחשף מה באמת נבצר מנתניהו והיועמ"שית

ראש הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה, שתי דמויות המייצגות מוסדות שבעולם מתוקן אמורים לתקשר, להיוועץ ולהסתייע זה בזה - מדברים דרך בתי המשפט בלבד • אם היו מדברים ומתקשרים שלא רק על גבי תגובות לעתירות, אולי היה נחסך עימות נוסף בין הממשלה למערכת המשפט

,עודכן
0השמעה
נבצר מהם לתקשר, נתניהו ובהרב-מיארה. צילום: אורן בן חקון, חיים גולדברג\פלאש 90

הדיון בבג"ץ בעניין חוק יסוד: הנבצרותחשף מה באמת נבצר מראש הממשלה נתניהו ומהיועצת המשפטית גלי בהרב־מיארה - נבצר מהם לתקשר. אומרים שהשופטים מדברים בפסקי דין, אך למרבה האבסורד גם ראש הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה, שתי דמויות המייצגות מוסדות שבעולם מתוקן אמורים לתקשר, להיוועץ ולהסתייע זה בזה כדי לנהל את המדינה על פי דין - מדברים דרך בתי המשפט בלבד בחודש האחרון.

זה אולי דבר שכבר התרגלנו אליו, אך למעשה מדובר בפגיעה קשה בניהול המדינה. היחס בין לוין לבהרב־מיארה דומה. השניים נפגשו השנה בתדירות נמוכה באופן חריג ביחס לשרי משפטים והיועמ"שים הקודמים, לרבות תקופה של כמה חודשים שבה השניים לא נפגשו כלל. בניגוד לכך, שר המשפטים מנסה לשמור על יחסים תקינים עם הנשיאה חיות חרף חילוקי הדעות. השניים שומרים על קשרי עבודה קרובים ואף נתפסו השבוע בעדשת המצלמה מחויכים יחד בטקס חניכת בית משפט שלום בצפת.

"עליכם להתפזר": המשטרה מנסה לעצור את ההפגנה סמוך למעון רה"מ || דוברות המשטרה

חוסר אמון זועק לשמיים

לצד השאלה המשפטית בעניין תחולת החוק בשל החשש למניע פרסונלי, הסאבטקסט של הדיון היה ברור: חוסר האמון והתקשורת בין נתניהו ליועמ"שית זעק לשמיים. הרי התוצאה: מצד אחד, רה"מ וסביבתו מצויים בפרנויה מחשש שהיועצת תפעל להוצאתו לנבצרות, ולאור זאת שוב השתמשו בחוק יסוד כפלסטלינה לצרכים אישיים כדי למנוע מצב שכזה.

מנגד, בהרב־מיארה עמלה על השארת הדין מעורפל ביחס לאפשרות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, וכך למעשה שומרת על נשק יום הדין של הדחה דה־פקטו במחסן התחמושת. בחודש ינואר אמרה היועמ"שית כי בניגוד לפרסומים, היא לא קיימה דיונים בעניין נבצרות נתניהו. בסביבת רה"מ דאגו להשלים לעצמם את החסר - לא קיימה בעבר, אך לא שוללת שתקיים כאלו בעתיד - ומשם החרדה שלהם.

שומרת על נשק יום הדין, גלי בהרב מיארה (ארכיון),צילום: יונתן זינדל/פלאש90

הדיון הוכיח שוב את התפתלותה של היועמ"שית בעניין. הנציג שלה בדיון טען בתחילה כי לבהרב־מיארה אין סמכות בחוק להכריז על נבצרות רה"מ, ולכן היא לא יכולה להניע תהליך כזה. נוסף על כך, אמר בא כוחה כי הפרת הסדר ניגוד העניינים של נתניהו היא לא עילה להוצאתו לנבצרות, כפי שהיא אמרה בעבר ביחס לעתירות אחרות.

עם זאת, לאחר ההפסקה, נציג היועמ"שית חזר בו והבהיר כי יש מקרים קיצוניים של ניגוד עניינים ביחס למשפט פלילי שכן עשויים להיות עילה לנבצרות רה"מ - וגם אמר שהיועמ"שית יכולה להביע חוות דעת משפטית בנושא. בית המשפט מפרש את חוות הדעת של היועמ"שית כמחייבת את הממשלה, כך ששוב היועמ"שית מפזרת עמימות ביחס למידת השפעתה על הוצאת רה"מ לנבצרות.

הדיון בחוק הנבצרות,צילום: ראובן קסטרו/וואלה!

למרבה האבסורד, אם הצדדים היו מדברים ומתקשרים שלא רק על גבי תגובות לעתירות, או אם היועמ"שית היתה אומרת שאין לה סמכות להוציא את רה"מ לנבצרות כבר בינואר במקום להסתפק במשפט קצר לוט בערפל, אולי היה נחסך עימות נוסף בין הממשלה למערכת המשפט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר