האבסורד זועק לשמיים: בבג"ץ נחשף מה באמת נבצר מנתניהו והיועמ"שית

הדיון בבג"ץ בעניין חוק יסוד: הנבצרותחשף מה באמת נבצר מראש הממשלה נתניהו ומהיועצת המשפטית גלי בהרב־מיארה - נבצר מהם לתקשר. אומרים שהשופטים מדברים בפסקי דין, אך למרבה האבסורד גם ראש הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה, שתי דמויות המייצגות מוסדות שבעולם מתוקן אמורים לתקשר, להיוועץ ולהסתייע זה בזה כדי לנהל את המדינה על פי דין - מדברים דרך בתי המשפט בלבד בחודש האחרון.

זה אולי דבר שכבר התרגלנו אליו, אך למעשה מדובר בפגיעה קשה בניהול המדינה. היחס בין לוין לבהרב־מיארה דומה. השניים נפגשו השנה בתדירות נמוכה באופן חריג ביחס לשרי משפטים והיועמ"שים הקודמים, לרבות תקופה של כמה חודשים שבה השניים לא נפגשו כלל. בניגוד לכך, שר המשפטים מנסה לשמור על יחסים תקינים עם הנשיאה חיות חרף חילוקי הדעות. השניים שומרים על קשרי עבודה קרובים ואף נתפסו השבוע בעדשת המצלמה מחויכים יחד בטקס חניכת בית משפט שלום בצפת.

חוסר אמון זועק לשמיים

לצד השאלה המשפטית בעניין תחולת החוק בשל החשש למניע פרסונלי, הסאבטקסט של הדיון היה ברור: חוסר האמון והתקשורת בין נתניהו ליועמ"שית זעק לשמיים. הרי התוצאה: מצד אחד, רה"מ וסביבתו מצויים בפרנויה מחשש שהיועצת תפעל להוצאתו לנבצרות, ולאור זאת שוב השתמשו בחוק יסוד כפלסטלינה לצרכים אישיים כדי למנוע מצב שכזה.

מנגד, בהרב־מיארה עמלה על השארת הדין מעורפל ביחס לאפשרות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, וכך למעשה שומרת על נשק יום הדין של הדחה דה־פקטו במחסן התחמושת. בחודש ינואר אמרה היועמ"שית כי בניגוד לפרסומים, היא לא קיימה דיונים בעניין נבצרות נתניהו. בסביבת רה"מ דאגו להשלים לעצמם את החסר - לא קיימה בעבר, אך לא שוללת שתקיים כאלו בעתיד - ומשם החרדה שלהם.

הדיון הוכיח שוב את התפתלותה של היועמ"שית בעניין. הנציג שלה בדיון טען בתחילה כי לבהרב־מיארה אין סמכות בחוק להכריז על נבצרות רה"מ, ולכן היא לא יכולה להניע תהליך כזה. נוסף על כך, אמר בא כוחה כי הפרת הסדר ניגוד העניינים של נתניהו היא לא עילה להוצאתו לנבצרות, כפי שהיא אמרה בעבר ביחס לעתירות אחרות.

עם זאת, לאחר ההפסקה, נציג היועמ"שית חזר בו והבהיר כי יש מקרים קיצוניים של ניגוד עניינים ביחס למשפט פלילי שכן עשויים להיות עילה לנבצרות רה"מ - וגם אמר שהיועמ"שית יכולה להביע חוות דעת משפטית בנושא. בית המשפט מפרש את חוות הדעת של היועמ"שית כמחייבת את הממשלה, כך ששוב היועמ"שית מפזרת עמימות ביחס למידת השפעתה על הוצאת רה"מ לנבצרות.

למרבה האבסורד, אם הצדדים היו מדברים ומתקשרים שלא רק על גבי תגובות לעתירות, או אם היועמ"שית היתה אומרת שאין לה סמכות להוציא את רה"מ לנבצרות כבר בינואר במקום להסתפק במשפט קצר לוט בערפל, אולי היה נחסך עימות נוסף בין הממשלה למערכת המשפט.