נציג היועמ"שית: "אי אפשר לשלול את כל האפשרויות מראש"; חיות: "אם כל החוק הזה תפור לחליפה של רה"מ - יש בעיה"

הרכב מורחב של 11 שופטים דן כשמונה שעות בתיקון לחוק יסוד • נציג היועמ"שית אמר שלא הייתה לה סמכות להכריז על נבצרות רה"מ, הבהיר עצמו אחר כך - וטען שהסמכות נתונה לבית המשפט • הנשיאה חיות הבהירה כי הפתרון לסוגיה הוא לדחות את כניסתו לתוקף של החוק • נציגו של נתניהו: דחייה - כמוה כביטול חוק יסוד

הדיון בחוק הנבצרות. צילום: אי.פי.אי

בתום שמונה שעות, נגמר הדיון בבג"ץ בעתירות הדורשות לפסול את התיקון לחוק יסוד: הממשלה, אשר אוסר להוציא רה"מ לנבצרות מטעמים שאינם רפואיים. הדיון התקיים היום (חמישי) בהרכב של 11 שופטי בית המשפט העליון, והתמקד באפשרות של דחיית התחולה של החוק, כך שהוא לא יחול באופן מיידי. פסק הדין יתפרסם עד אמצע חודש ינואר. 

שידור ישיר: הדיון בחוק הנצרות בבית המשפט העליון

בג"ץ הציע לדחות את התחולה - כניסתו לתוקף של החוק. יועמ"ש הכנסת כי החוק ההסדר הנוכחי טוב מהקודם ועל כן טוב שעבר, וכן כי תכלית החוק אכן אובייקטיבית, גם אם המניע הוא פרסונאלי. נציג היועמ"שית הציג טענה כי תכלית החוק קשורה במהותה לתחולתו. במהלך הדיון הבהיר עו"ד ענר הלמן, נציג היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, כי ישנן נסיבות חריגות וקיצוניות שבהן היועמ"שית יכולה להתניע מהלך של הוצאת ראש ממשלה לנבצרות במקרה של ניגוד עניינים של המשפט הפלילי, והוסיף כי "אף פעם אי אפשר לשלול זאת באופן קטגורי".

דקה אחר דקה

18:30: אחרי שמונה שעות הסתיים הדיון בבית המשפט. הנשיאה חיות סיימה בצמד המילים: "חג שמח". פסק הדין יינתן לכל המאוחר שלושה חודשים מפרישת חיות והשופטת ענת ברון, אשר עתידות לצאת לגמלאות באמצע אוקטובר - כלומר פסק הדין, כמו בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות - יינתן עד אמצע ינואר 2024.

18:05: השופטת דפנה ברק-ארז: "השאלה אם נימוק כזה הוא תפקידם של חוקי היסוד, שמטרתם לקדם את המפעל החוקתי של מדינת ישראל ולא תכלית פוליטית," והוסיפה כי "זה גם לא מצב רגיל, בעת שמתקיים משפט נגד רה"מ".

דיון חוק הנבצרות בבית המשפט העליון בירושלים, צילום: חיים גולדברג/פלאש90

עו"ד ברט: "יש חשיבות רבה להליך החקיקה. ככל שהוא רציני יותר, כך היקף הביקורת השיפוטית צריך להיות מצומצם. פה ההליך היה טוב".

17:55: עו"ד יצחק ברט: "צריך להעלים את המילה 'פרסונלי'. כשחבר כנסת מחוקק חוק כדי שלא ידיחו את ראש הממשלה הוא לא דואג למשכורת של רה"מ אלא כי הוא דואג לממשלה שהוא חבר בה. לכן כל מקום בדיון הזה שאמרנו מניע ותכלית פרסונלית - זה לא פרסונלי. זה פוליטי. המניע פוליטי. לאפשר את המשך חייה של הממשלה".

17:54: השופטת דפנה ברק-ארז: "אם הסדר ניגוד העניינים מחייב, מה דרכי האכיפה שלו לשיטתכם?"

עו"ד ראבילו: "האכיפה לא יכולה להיות מנהלית באמצעות נבצרות. אבל אני לא היועמ"ש. אני לא רוצה לענות. למה אני צריך להכניס את ראשי לדבר הזה? מה שבעצם מבקשים העותרים והיועצת המשפטית לממשלה, שמדינת ישראל תישאר במתח ושלא נדע מה בעצם היועצת המשפטית לממשלה חושבת. ניגוד עניינים זו כן עילה לנבצרות זו לא? היועצת המשפטית לממשלה מכריזה על נצברות או רק נותנת חוות דעת?"

17:52: עו"ד ראבילו טען: "כל הזמן דואגים שתהיה עתירה באוויר נגד כהונתו של ראש הממשלה. אז כל הזמן הכנסת לא תוכל לחוקק חוקיים בגלל מצב מעורפל?". השופטת יעל וילנר אמרה: "הובהר שאין מניעה לחוקק בעניין נבצרות ובלבד שהחקיקה לא תהיה בעלת מאפיינים פרסונליים". הוא השיב: "אני חושב שלחקיקה אין מאפיינים פרסונליים".

17:32: עו"ד הלמן חזר בו מדברים נחרצים שאמר מוקדם יותר היום והבהיר כי ייתכן מצב, בנסיבות חריגות, שבו כן ניתן יהיה להוציא לנבצרות ראש ממשלה שפועל תוך הפרה של הסדר ניגוד עניינים, שנועד להבטיח שלא יתערב במערכת המשפטית המנהלת את משפטו הפלילי.

17:29: השופט יצחק עמית: "האם לא נכון שתכלית החוק היתה לתקן אותו כדי להסיר כל חשש להוצאה לנבצרות של רה"מ?"

עו"ד ראבלו: "זה לא חשש רק לגבי רה"מ הספציפי הזה".

חיות: "אבל אומרים העותרים שכל החוק הזה תפור לחליפה של רה"מ הספציפי הזה - אז יש פה בעיה".

נציג היועמ"שית הבהיר עצמו בדיון: במקרים קיצוניים - הליך פלילי יוכל להביא לנבצרות רה"מ, צילום: מארק ישראל סלם

17:21: עו"ד ענר הלמן נציג היועמ"שית מבקש להבהיר בפתח דבריו שהיועצת המשפטית לממשלה לא שוללת באופן קטגורי נסיבות קיצוניות שיאפשרו הוצאה לנבצרות, "כך שלא יישמע שלעולם משפט פלילי לא יאפשר הוצאה לנבצרות, כפי שאמרתי קודם. אף פעם אי אפשר לשלול זאת באופן קטגורי".

עו"ד מיכאל ראבלו, המייצג את נתניהו: "העותרים והיועמ"שית מבקשים שמדינת ישראל תישאר במתח ולא נדע בעצם מה היועצת המשפטית לממשלה חושבת לגבי האם ניגוד עניינים הוא כן או לא עילה להוצאה לנבצרות. זו עננה שמערפלת את המצב המשפטי".

16:46: עו"ד הברמן: "מי שכשל פה להבנתי וחוקק חוק בדוחק ובלחץ זו הרשות המחוקקת, הכנסת, ויש לתת לה הזדמנות לתקן את ההסדר ולחוקק הסדר נכון". את ההסדר הזה כינה קודם עו"ד הברמן כ"טלאי על טלאי". הנשיאה חיות: "לא אופייני רק לחוק הזה שמחוקקים בחיפזון או שהחוק לא מושלם. זו לא עילה להתערב כאן".

16:45: עו"ד הברמן טען כי ההסדר שנעשה הוא "קיצוני", ונועד לבצר את מעמד הממשלה. השופט שטיין השיב: "למה קיצוני? הוא שווה ערך לתיקון 25 לחוקת ארה"ב. יש עוד מדינות שיש מנגנונים של נבצרות. אין מדינה שבה יועמ"שית יכולה להוציא ראש ממשלה לנבצרות". מישהו החליט שראש הממשלה מעל החוק, שיש הסדר לא נוח פוליטי אז אפשר לתקן חוק יסוד. זה הסדר מטורף, שיושב בהרמוניה עם חוקים אחרים. הוא נועד להרים חומות ולמנוע נבצרות".

16:43: עו"ד הברמן: "הכנסת הזו ראויה לאות הצטיינות, או אות קלון, על שני חוקי יסוד הכי אישיים שיכולים להיות. כאן זה ברור למי המחוקק מדבר על שניים. דרעי - סמוך לפני הקמת הממשלה, רוצים למנות ח"כ לשר ברף גבוה מדי. במדינת החוק הפרט מרכין ראשו בפני החוק - פה חוק יסוד אמור להתכופף למדינת הפרט. זו הסמכות המכוננת? על זה יחיו הדורות הבאים?".

16:34: הברמן טוען לשימוש לרעה בחקיקת חוקי יסוד: "אם הייתי שואל תלמיד תיכון 'איזו החלטה הכי חשובה יכול לקבל איזשהו מוסד', כנראה שהתשובה הייתה לחוקק חוק יסוד. אין נורמה גבוהה מזו. ככל שהסמכות היא רמה יותר, כך השימוש לרעה הוא שפל וצריך לעצור אותו".

16:25: השופטים החלו להאיץ בעו"ד שרגא להגיע לבקשה קונקרטית בנושא החוק: "אנחנו רוצים דחייה עד שינוי הנסיבות ביחס לראש הממשלה". כלומר, הבקשה היא לא רק תחולה לכנסת הבאה, אלא עד שייפסק המצב המשפטי של נתניהו. "ככל שלא יכהן כראש הממשלה, הפגם הפרסונלי יוסר. או שיסתיימו ההליכים המשפטיים בזיכוי או עסקת טיעון".

הדיון בחוק הנבצרות, היום, צילום: מארק ישראל סלם

השופט שטיין: "אנחנו באותו מצב עובדתי. נניח ועכשיו הוא יודע בוודאות שהיועמ"שית אומרת שאין לה סמכות להוציאו לנבצרות. אדוני אומר נשאיר את הערפל?"

16:12: העותר אליעד שרגא: "אני לא חושב שחוק הנבצרות משרת את התכליות של רציפות שלטונית, היינו במצב הזה עם וייצמן. להזכיר, ראש הממשלה במדינת ישראל הוא הכל. הוא ראש הממשלה, הוא הקבינט. זה בדיוק האירוע, ועדת הכנסת לא אישרה. למה? ככה. היינו באירוע בריאותי אמיתי, 66% מחברי ועדת הכנסת לא אישרו. זה מחסום שהוא בלתי עביר, במדינה כמו שלנו ללכת לאירוע כזה. אם אנחנו הולכים פה למהלך דוקטרינרי, הוא צריך להיות לשם. האירועים פה הם הרבה יותר מקדמים. אחד מתכליות הסעד החוקתי זו הרתעה. מיותר לציין שהתכלית הראשונה והתכלית השנייה צריכות לעבוד אחת עם השנייה. התכלית השלישית, מלבד האפקטיביות וההרתעה - כשאנחנו מנסים לדבר על הסעד החוקתי, נתמקד עכשיו בנושא של התחולה הנדחית - כשהעירו לחברי אגב ההסתייגות".

16:04: עו"ד שרגא המשיך לטעון: "בסעד לא מרתיע אין דבר וחצי דבר. הסעד שיינתן כאן חייב להיות מרתיע, באופן הזה שאנשים לא יחשבו שמחר בבוקר אפשר לעשות את אותם מעשים מבלי לשלם מחיר". השופט פוגלמן השיב: "אנחנו לא במתחם הענישה".

15:59: השופט אלרון: "בסופו של דבר גם בנושא של הפרת ניגוד העניינים יש סנקציות אחרות שיכולות להיות למה בעיתוי הזה חייבים לדחות את תחולת החוק?"

הלמן: "האם התכלית של החוק שמצדיקה להגיד שהחוק לא יחול מעכשיו עמדתנו היא שכן".

15:25: הנשיאה חיות לעו"ד שרגא: "בעתירות שלכם היועמ"שית סברה אחרת מכם". 

15:15: עו"ד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון: "ככל שהחוק פרסונאלי, המניע והתכלית מתכנסים יחד. יתרה מכך, התכלית היחידה בחוק הזה משרתת את מטרתו האישית של רה"מ. לא יעזור אם נדחה את התחולה".

עו"ד שרגא. "המניע והתכלית מתכנסים יחד", צילום: דוברות הרשות השופטת

15:06: השופט אלרון: "בסופו של דבר, גם בנושא של הפרת ניגוד העניינים יש סנקציות אחרות שיכולות להיות, למה בעיתוי הזה חייבים לדחות את תחולת החוק? הלמן: "האם התכלית של החוק מצדיקה להגיד שהחוק לא יחול מעכשיו? עמדתנו היא שכן".

14:40: הלמן: "הפגם שנפל הוא חמור ביותר ופוגע בשלטון החוק. העובדה שראש הרשות המבצעת יכול לצרכיו הפרטיים לתקן חוק, גם אם החוק טוב, זה חוק לצרכיו הפרטיים. זה ניגוד עניינים מוסדי". השופט סולברג: "אתה לא יודע מה הייתה כוונתם של כל חברי הכנסת". השופט אלרון: "אדוני אומר דברים מאוד קשים. נושא טוהר המידות כל הזמן חוזר על עצמו, הרחקתם לכת".

14:33: עו"ד הלמן טוען כי רה"מ אינו רק קובע את תכלית החוק אלא גם את תחולת החוק שהוא חלק בלתי נפרד מתכליתו ואינו ניתן להפרדה.

14:20: עו"ד הלמן: "ניגוד העניינים של רה"מ הוא העיסוק בוועדה לבחירת שופטים. היועמ"שית קבעה שהוא מנוע להתעסק בה. הוועדה מקדמת שופטים, רה"מ נשפט כעת במחוזי ע"י שלושה שופטים, הוועדה יכולה להדיח שופט מכהן".

14:00: נציג היועמ"שית: "ברור שהמניע היה פרטי, פוליטי בין היתר. ראש הממשלה הוא לא אדם רגיל, הוא בכיר נבחרי הציבור, הוא מרכיב את הקואליציה. הוא מחליט מה השרים ויכול להעביר אותם מכהונתם".

13:50: חודש הדיון בתום הפסקה של כחצי שעה. נציג היועמ"שית, עו"ד ענר הלמן: "היא לא חושבת שהפרת הסדר ניגוד העניינים בידי נתניהו מביאה לנבצרות. על פי הדין, מי שקובע שראש הממשלה הוא נבצר זו הממשלה ולא היועמ"שית".

עו"ד ענר הלמן מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, צילום: דוברות הרשות השופטת

12:50: נציג רה"מ: "התיקון לחוק לא קשור לרפורמה". השופטת ענת ברון: "זה לא קשור לרפורמה? שעות אחרי שהחוק בא לעולם, אני מצטטת ממה שרה"מ אמר: 'עד עכשיו ידיי היו כבולות אז אני מודיע לכם - עד כאן'". עו"ד ראבילו: "אין קשר בין הנבצרות להסדר ניגוד העניינים". חיות: "אז מה הכוונה ידי כבולות? למה כבולות?"

12:40: נציג רה"מ: "החוק עלה ב-8 בפברואר למערכת הסנהדרין (מערכת החקיקה הממוחשבת של הכנסת, נ.ב)". ח"כ יוליה מילנובסקי מתפרצת מהספסל: "לא נכון". הנשיאה חיות: "פה לא מדברים בלי לקבל רשות דיבור". מילינובסקי: "מחילה".

הנשיאה חיות בדיון, צילום: אי.פי.אי

12:15: מגיש הצעת חוק הנבצרות ח"כ אופיר כץ בתגובה לדיון בבג"ץ: "כיוזם הצעת החוק וכיו"ר הוועדה שניהלה את הליך החקיקה, לא היה לי ולחברי הוועדה צל של ספק שאנחנו מחוקקים הסדר שיחול מיידית. אין מקום לפרשנות המנוגדת לעמדתנו המפורשת".

12:00: יו"ר ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן מגיב לדיון: "במדינה דמוקרטית, בג"ץ לא קובע את צורת המשטר".

11:40: נציג רה"מ, עו"ד מיכאל ראבילו, בדיון: "העותרים מבקשים להשאיר את המצב שבו ניתן להוציא לנבצרות גם ללא סיבה אמיתית". חיות בתגובה: "אנחנו לא עוסקים בחלומות של העותרים. החלומות שלהם מתמזגים עם החרדות שלכם, איומים באוויר כדי לרפא את הפגמים במה שקרה, יש פתרון, לדחות את התחולה".

11:20: שופט נוסף מסייע לברט. סולברג: "אולי צריך לומר שלמרות המגרעות בחקיקה ובחוק, החוק הוא התיקון שנועד לתקן לקונה, שיביא למצב דומה למשפטי העולם כמו החוקה האמריקנית. הוא תואם להסדרים של נשיא המדינה בישראל".

11:15: ברט טוען בתגובה לחיות כי ההסדר הנוכחי יותר טוב מהקודם, ועל כן טוב שעבר.

11:11: הנשיאה חיות: "החקיקה נחקקה בחיפזון. אומרים חבריי, בכלל נושא הנבצרות לא על הפרק, אז מה בוער?". נשיאת העליון טוענת כי אם היועמ"שית בעצמה אמרה כי אין עילה לנבצרות, מדוע היה כה דחוף לחוקק את החוק?

11:00: השופט מינץ מסייע לברט: "אולי המבחן הוא אחר, אולי הפרסונאליות עשויה לקום רק כאשר יש עילה ברורה לנבצרות. אך משאין עילה כזאת (היועמ"שית הביע דעתה שאין) אז לא ניתן לומר שהחוק פרסנואלי (נועד לפתור מקרה קונקרטי)".

10:50: השופטת וילנר: "תכלית החוק היא אובייקטיבית, אבל המניע לאפשר לראש הממשלה לפעול בניגוד עניינים מאפשר פרשנות של התכלית לפרסונאלית".

ברט. "אל לבית המשפט להתערב במניע לחוק",

10:40: שר האוצר סמוטריץ' התבטא גם הוא כלפיי הדיון שמתנהל בשעה זו ואמר כי "הדיון הוא לא לגיטימי. העם אמר את דברו בבחירות ופקידים לא יכולים לבטל את הבחירה של העם".

10:30: השופט עמית: "גם אם מסכימים שהיה מניע פרסונאלי, גם אם לא בוחנים את המניע, השאלה אם אותו מניע לא מחלחל גם אל התכלית של החוק".

תחילת הדיון בבג"ץ, צילום: אי.פי.אי

10:10: יצחק ברט, נציג הייעץ המשפטי לכנסת, טוען בפני השופטים כי "אל לביהמ"ש לבחון את המניעים של חברי כנסת בבואם לחוקק חוק". השופט פוגלמן טען מנגד כי "אין מחלוקת על כך, אך העניין הוא שגם התכלית הא פרסונאלית". 

10:00: החל הדיון באולם בית המשפט.

09:45: ליברמן בכניסה לאולם: "מדובר בחוק בלתי סביר בעליל. חוק שמאפשר להוציא ראש ממשלה לנבצרות רק אחרי לוויה. תהליך החקיקה היה תחת לחץ אישי שנבע מתוך פרנויה של ראש הממשלה, והכנסת לא יכולה להיות מענה לפרנויות שלו".

09:30: פעילי "אם תרצו" מוחים בכיכר אגרנט בירושלים סמוך לבית המשפט. הפעילים הגיעו עם קלפיות ובתוכן פתקי מפלגות גרוסים ועליהם כתוב "פסול בג"ץ".

ח"כ ליברמן מגיע לדיון בבג"ץ, צילום: יואב דודקביץ/TPS
ח"כ גוטליב באולם בית המשפט, צילום: צילום: יואב דודקביץ/TPS

09:00: כשעה לפני תחילת הדיון, חברת הוועדה לבחירת שופטים, ח"כ קארין אלהרר אמרה כי "הדיון בבג"ץ על חוק הנבצרות הוא על השאלה האם חוק יסוד הוא רשת ביטחון לכל איוולת שהקואליציה רוצה לחוקק כדי לתת פתרון לבעיות פרסונאליות של מי מחברי הממשלה או העומד בראשה. ‏התשובה היא שלא".

רגע לפני הדיון: פעילי "אם תרצו" במחאה מול בית המשפט // צילום: אם תרצו

08:30: שר המשפטים לוין אמר הבוקר: "הדיון שמתקיים היום הוא הלכה למעשה דיון בביטול תוצאות הבחירות, אף שם מכובס אחר לא יסתיר את האמת הפשוטה הזו. העותרים מבקשים למעשה להדיח את נתניהו כדי לשים סוף לשלטון הימין".

לוין. "מבקשים לשים סוף לשלטון הימין", צילום: אלכס קולומויסקי

"יש לבחון את תכלית החוק"

היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, התנגדה להתערבות בג"ץ בחוק הנבצרות, ולשיטתה הוא אף עדיף מהמצב המשפטי שקדם לו. עוד היא מתנגדת להצעת בג"ץ לדחות את תחולת החוק: "יש לבחון את תכלית החוק ולא את הטענות למניעים לחקיקתו", ואומרת כי הוא דומה להסדרי נבצרות אחרים כמו של נשיא המדינה. עמדתה של יועמ"שית הכנסת חולקת על עמדת היועצת המשפטית לממשלה, אשר קראה לבג"ץ לקבל את העתירות הדורשות לפסול את התיקון לחוק יסוד: הממשלה.

חוק הנבצרות אושר בקריאה ראשונה || ערוץ הכנסת

יועמ"שית הכנסת בתגובתה כתבה כי "משעה שבחר המחוקק מפורשות לכונן את החוק מושא ענייננו בתחולה מיידית, אין מקום להתערב בכך", וכן כי "בית המשפט קבע פעמים רבות שהדין הקיים אינו אוסר על כינון חוקי יסוד משטריים בתחולה מיידית, ועל כן אין מקום לאסור על כך במצב הנורמטיבי הנוכחי".

"חשש מניצול לרעה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש לבג"ץ את עמדתו לצו על תנאי לגבי דחיית כניסתו לתוקף של חוק הנבצרות, כך שלא יהיה פרסונאלי. נתניהו מתנגד לכל התערבות בג"ץ בחוק היסוד, ובאמצעות עו"ד מיכאל ראבילו טען כי "מחשש לניצול לרעה של אירועי נבצרות כמסלול לעקיפת בחירת העם, גם קביעת נבצרות מנהיג נעשית במדינות דמוקרטיות על ידי המנהיג עצמו או על ידי נבחרי העם".

ראש הממשלה נתניהו, צילום: חיים גולדברג/פלאש90

אחרי שבג"ץ דחה את עמדת היועמ"שית ונמנע מלפסול את חוק הנבצרות, היא נענתה להצעת בג"ץ לדחות את תחולת החוק, אולם הוסיפה כי יש לאפשר לכנסת הבאה לבצע בו שינויים. במהלך הדיון שנערך בחודש שעבר התנגדה היועמ"שית לאפשרות של דחיית כניסת החוק לתוקף ודרשה כי בג"ץ יפסול אותו. בג"ץ דחה את עמדתה והוציא צו על תנאי לגבי דחיית החוק בלבד.

השתתף בהכנת הידיעה: אמיר אטינגר, יורי ילון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר