היועמ"שית ביטלה את החלטת השרים קרעי ואמסלם: "פגמים מהותיים בפיטורי יו"ר דואר ישראל"
גלי בהרב מיארה הגיבה על הדחתו של יו"ר הדואר, מישאל וקנין: "החלטה הלוקה בפגמים מהותיים" • עוד נכתב בתגובה: "הסכמות נתונה לשרים במקרים חריגים ביותר ומחייבת רף גבוה של כשל במילוי התפקיד המבוסס על תשתית עובדתית מוצקה"
Your browser doesn’t support HTML5 audio
היועצת המשפטית לממשלה הגיבה היום (שלישי) לעתירה בעניין החלטת שר התקשורת והשר לשיתוף פעולה אזורילהעביר את מישאל וקנין מתפקידוכיו"ר דירקטוריון חברת דואר ישראל וטענה: "ההחלטה לוקה בפגמים מהותיים היורדים לשורשו של הליך ומביאים לבטלותו".
"חוק החברות הממשלתיות כולל הסדרים שתכליתם ליצור חיץ בין הדרג הפוליטי לבין החברה, ולמנוע מעורבות של הממשלה בפעילותה העסקית השוטפת של החברה, באופן שיאפשר לדירקטוריון למלא את תפקידיו, תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי לטובת החברה," מסרה היועמ"שית.
"בהתאם לכך החלטה של שרים לסיים את כהונתו של דירקטור צריכה להתקבל לאחר היוועצות ברשות החברות ולהיעשות בזהירות רבה, בשים לב לאינטרס הציבורי כבד המשקל בשמירת עצמאות עבודת דירקטוריון החברה הממשלתית".
הפעלת סמכות חריגה
בתגובה נכתב כי בחודש מרץ, כשלושה חודשים לאחר כניסת שר התקשורת לתפקידו, הודיע השר ליו"ר דירקטוריון חברת הדואר כי הוא סבור שעליו לסיים את תפקידו "על מנת שהחברה תוכל להשלים בהצלחה את תכנית ההבראה, לצעוד בבטחה להפרטתה המתוכננת והכל כדי להביא לשיפור השירות לציבור".
בנקודת הזמן הזו לא הייתה בפני השר תשתית עובדתית המבססת את הפעלת הסמכות החריגה, המופעלת, לראשונה מאז חקיקה החוק, לפני כחמישים שנה.
הודעת השר ליו"ר נומקה בדיעבד בטיעון המרכזי כי החברה בהובלת היו"ר זנחה את הטיפול בסוגיית רמת השירות שמספקת החברה לציבור, וכי החברה סגרה סניפי דואר ברחבי הארץ מבלי להעמיד פתרונות אלטרנטיביים לציבור; מהלך שגרר תלונות רבות שהגיעו לפתחו של שר התקשורת ודרשו את מעורבותו.
הסכמות נועדה רק למקרים חריגים
טיעון זה, שעמד, על פי הנטען, במוקד ההחלטה להעביר את היו"ר מתפקידו, לא התבסס על תשתית עובדתית.
מהתייחסות רשות החברות עולה כי יו״ר הדירקטוריון התמודד עם אתגרים משמעותיים והוביל מהלכים מורכבים הנובעים מהליכי ההבראה וההפרטה עליהם החליטה הממשלה ביחס לחברה.
בתגובה לבית המשפט נכתב כי הסמכות הנתונה לשרים, בהתייעצות עם רשות החברות הממשלתיות, להעביר דירקטור מתפקידו מן הטעם ש"אינו ממלא תפקידו כראוי", נועדה למקרים חריגים ביותר ומחייבת רף גבוה של כשל במילוי התפקיד המבוסס על תשתית עובדתית מוצקה. במקרה זה לא עלה בידי השרים להניח תשתית עובדתית שהולמת את הפעלת הסמכות החריגה.
החלטת השרים נתקבלה מבלי שקוימה כהלכתה חובת ההיוועצות הסטטוטורית עם רשות החברות הממשלתיות.
כמו כן, במסגרת קבלת ההחלטה נפלו פגמים בהליך השימוע שנערך ליו"ר הדירקטוריון, שבהצטברותם יחד עם יתר הפגמים, מצדיקים את ביטול ההחלטה.