תיק נתניהו והעתירה האפשרית: המשמעויות מאחורי ועדת הבדיקה הממשלתית

ועדת הבדיקה לפרשת השימוש הנרחב ברוגלות על ידי המשטרה יצאה היום (ראשון) לדרך לאחר שהצעת שר המשפטים יריב לוין אושרה פה אחד בישיבת הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו לא השתתף בדיון בשל חשש לניגוד עניינים, שכן הוועדה תבחן גם את השימוש שנעשה ברוגלות בתיקים נגדו. בראש הוועדה, שכוללת שלושה חברים, יעמוד השופט המחוזי בדימוס משה יאיר דרורי. תחתיו יישבו הסנגורית הציבורית הארצית לשעבר, עו"ד ענבל רובינשטיין, וראש אגף בדימוס בשב"כ, שלום בן חנן.

הוועדה תפעל שישה חודשים שבסופם תציג את ממצאיה, אך דרורי יוכל להאריך את זמן הפעולה בתיאום עם לוין. הוועדה קיבלה באישור הממשלה סמכויות חקירה ותוסמך לבדוק את התנהלות גורמי המשטרה, הפרקליטות ומערכות הפיקוח עליהם, בכל הקשור לפעולות רכש, מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה. בהודעה על הקמת הוועדה נכתב כי היא הוקמה כדי "לבצע אסדרה מקיפה ולספק תשתית נורמטיבית לשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים".

"הקשיים לא לובנו"

ברקע הטענות של הייעוץ המשפטי לממשלה נגד הקמת הוועדה, יש לציין כי היא אכן צפויה לבדוק אם היו פעולות נגד נחקרים גם בתיקים פתוחים, כלומר גם בתיקי נתניהו.

בחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה הובהר כי אין סמכות לוועדת הבדיקה הממשלתית לעסוק בתיקים פליליים תלויים ועומדים, ובהם תיקי ראש הממשלה. עוד נכתב כי "לא לובנו הקשיים המהותיים שהציגו גופי הביטחון והמשטרה, ובראשם החשש לחשיפת שיטות ואמצעים ופגיעה במאבק בפשיעה החמורה ובטרור".

המהמורה שבדרך

אלא שבממשלה הדפו את הטענות נגד הקמת הוועדה וטענו כי מדובר במינוי מקצועי שנועד לרדת לחקר האמת בפרשה, שבה נחשף היקף השימוש ברוגלות שלא על פי אישורים מסודרים ושלא בהתאם למתחייב בחוק.

כך או כך, במרכז העיסוק התקשורתי יעמדו גילויים אפשריים בהיקף הפעולות שהיו בתיקי נתניהו. אך עוד לפני שיצאה הוועדה לדרך, צופים לה עוד מהמורה אחת - עתירה לבג"ץ.