"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

לוין ויתר על דרישת הדגל שלו - אבל בניסיון לגוון את הוועדה למינוי שופטים הוא כבר הצליח

למרות שהרפורמה העסיקה את לוין בשנים האחרונות, הוא היסס לקבל את תפקיד שר המשפטים • לוין הציב אולטימטום והעריך בצורה מדויקת את תגובת העם • שמונה חודשים עברו מאז והשר אולי הפסיד בקרב על הרצון לרוב לקואליציה בוועדה, אבל הוא מנצח במלחמה על שינוי המערכת • עכשיו, הקרב האמיתי שלו הוא על ציפוף שורות מפלגתו

0השמעה
שר המשפטים יריב לוין
שר המשפטים יריב לוין, צילום: אורן בן חקון

יריב לוין לא היה אמור להיותשר המשפטים. בחלוקת התפקידים עם הקמת הממשלה הוא רצה משהו אחר. מקום ראשון בפריימריז במפלגת השלטוןאמור היה לקבל את אחד התפקידים הבכירים. על השולחן שמו את התפקידים המתאימים למעמדו – שר ביטחון, שר חוץ או יו"ר הכנסת, אבל נתניהו ואריה דרעי לחצו עליו לקחת את תיק המשפטים.

למרות שזה הנושא שהעסיק את לוין יותר מכל נושא אחר בשנים האחרונות, הואהיסס לקחת את התפקיד. לוין לא חשב שהוא יוכל לעשות שינויים גדולים במערכת המשפט ולא רצה להיות סתם עוד תמונה על הקיר.

לוין הציב אולטימאטום - הוא יקח את תיק המשפטים, בתנאי שהרפורמה המשפטית שתכנן תעבור עד הסוף. "אני אקח את זה בתנאי שאתם יודעים לאן אני הולך ואתם הולכים איתי", אמר לוין לנתניהו ודרעי.

המטרה: לגוון את מערכת המשפט

יש הטוענים שכבר אז, לפני שמונה חודשים, ניבא לוין באוזניהם את מה שיתרחש ואמר בצורה מדויקת וכמעט מיסטית שהוא מעריך שמיליון איש יצאו לרחובות ושהטייסים יפסיקו לטוס. לוין אפילו הוסיף עוד כמה אזהרות אפוקליפטיות יותר שאנשים לא רוצים לומר היום כדי לא להכניס רעיונות לראשי המחאה. נתניהו ודרעי נתנו לו את התפקיד, ספק אם חשבו שהתחזיות שלו יתממשו.

שמונה חודשים עברו מאז, הרבה מים זרמו בנהר והמוני אנשים עברו באיילון. מאז לוין כבר מדבר אחרת. על דרישת היסוד שלו שלקואליציה יהיה רוב בוועדה למינוי שופטים הוא ויתר. אמנם לא מיד, לא אוטומאטית, לא בלי משא ומתן, אבל דרישת הדגל שלו למעשה ירדה מהשולחן. על שינויים בוועדה, לעומת זאת, הוא ממש לא ויתר.

אדלשטיין ולוין בכנסת,צילום: אורן בן חקון

לוין אולי הפסיד בקרב על הרצון שלו לרוב לקואליציה בוועדה, אבל הוא בהחלט מנצח במלחמה על השינוי במערכת המשפט. מטרת העל שלו הייתה לגוון את בית המשפט, וזה יקרה. הנושא כבר על השולחן בשיח הציבורי. התומכים והמתנגדים מבינים שבית המשפט מצריך גיוון. אפילו הצעות האופוזיציה שדוברו בבית הנשיא מדברות על כך.

לוין עוסק בימים אלה במלוא המרץ בהמשך קידום הרפורמה ובמיוחד בוועדה למינוי שופטים. ישנם כמה מתווים אפשריים על השולחן: רעיון שקובע שהוועדה למינוי שופטים תהיה עם חצי נציגי קואליציה וחצי נציגי אופוזיציה הוא פחות אוהב. לשיטתו, ודי בצדק, במידה לקואליציה ולאופוזיציה יש אותו הכח, בשביל מה לצאת לבחירות דמוקרטיות? ועדיין, גם על הרעיון הזה לוין מוכן לדון שכן בסופו של דבר הוא, בין אם נציגי הימין יהיו בקואליציה או באופוזיציה יהיה להם משקל בוועדה וזה כבר ישנה את המצב כיום ומגוון את בית המשפט.

הקרב האמיתי של לוין - ציפוף השורות מבית

רעיון נוסף שנמצא על השולחן מבחינתו של לוין הוא שכל צד, מהקואליציה ומהאופוזיציה, יציע זוג שופטים כל פעם והצד השני יבחר מתוכם מועמד. בכך, לשיטתו של לוין, ייבחרו שופטים בהסכמת הצד השני.

במסגרת ההצעה שהעלה שר המשפטים, מוכן לוין לכך ששיטת המינוי לנשיאות העליון תהיה על בסיס ותק, כפי שהיה עד עתה. לשיטתו, גם אם השופט יצחק עמית, שלא מזוהה כשופט שמרן, יהיה הנשיא הבא זה שווה את הרווח של שינוי שיטת בחירת השופטים מכאן ולהבא. זאת בהתחשב גם בכך שבסוף עמית מחליף את הנשיאה חיות שגם היא לא מזוהה כשמרנית, כך שלא מדובר בהרעה של המצב מבחינתו.

לעיני המצלמות: לוין וגלנט התווכחו במהלך ההצבעה על עילת הסבירות| יהודה שלזינגר

בינתיים, על הקווים רצים מתווכים מכל הסוגים והמינים. אנשי עסקים, אנשי היי טק, בכירים באקדמיה, אנשי בית הנשיא, חברי כנסת שנפגשים עם חברים מהצד השני ומספרים על שלל הצעות מטעם עצמם. והדרך עוד ארוכה.

הקרב האמיתי של לוין הוא על ציפוף השורות בתוך מפלגתו. העובדה שעילת הסבירות עברה עם כל 64 האצבעות היא הישג - כמעט נס.

נכון שהתדמית הציבורית היא שבליכוד כולם כנועים למנהיג, אבל המציאות הפוכה. אצל לפיד או ליברמן אף אחד לא מעז להביע דעה שונה. דווקא בליכוד, בגלל שיטת הפריימריז, כל ממזר הוא מלך. תשאלו את גלנט, אדלשטיין, ביטן, או אלי דלאל. עוד הרבה לפני הדיבור על פשרות, בית הנשיא, הסכמות, אופוזיציה, מתווים, דיונים וסעיפים, לוין צריך לפרק את ההתנגדות מבית. השיחה עם אדלשטיין הייתה הראשונה - בהמשך ידבר עם האחרים, גם לוין יודע שלגייס 64 אצבעות בפעם הבאה יהיה לו קשה במיוחד.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יהודה שלזינגר

הכתב הפוליטי של "ישראל היום" לשעבר. בעבר סיקר את תחום החרדים וכן את אזור תל אביב. הצטרף ל"ישראל היום" עם הקמתו ב-2007. בין כתבותיו הבולטות: הפרסומים הראשונים על אודות טיסת השבת, חשיפת פרשת הרב ברלנד, תחקיר על פרשיית אסתי ויינשטיין, מרד האדמו"רים על הקורונה שהביא לביטול אירועים המוניים והצלת חיים של ממש, חשיפת קולו של עמנואל מורנו. כמו כן, זכה לראיין שלושה אנשים מעוררי השראה בשנותיהם האחרונות: אורי אורבך ז"ל, חני וינרוט ז"ל והרב אביחי רונצקי ז"ל. בעל תואר ראשון במשפטים. נולד בבני ברק, נשוי ואב לשלושה.

כדאילהכיר